D	View a KWIC

  to disturb, confound  JLAtg, Syr, BabMBK, Man, LJLA.  TgJ Is44:25 : מְבַטֵיל אָתְוָת בִדִין וְקָסוֹמִין מְשַגֵיש‏  He brings to nought conjuring omens and confounds diviners.  PJ Ex23:27 : ית אימתי אשדר קדמך ואשגש ית כל עמיא‏ . to ruin, destroy  LJLA.  TgEsth¹09:24 : לשגושיהון ולהובדיהון‏ .

Gt	View a KWIC

  to be disturbed, stirred up  JLAtg, Syr, LJLA.  TgJ Jer23:19 : וְעַלעוּל מִשתַגַש עַל רֵיש רַשִיעִין יְחוּל‏  it shall fall upon the head of wicked ones as a furious storm. to become inebriated  JLAtg.  TgJ Jer51:7 : מִכָס פוֹרעָנוּתַה יִשתוֹן עַמְמַיָא עַל כֵין יִשתַגְשוּן עַמְמַיָא‏ .

Dt	View a KWIC

  to be in a state of noisy commotion  JLAtg.  TgJ 1Sam4:13 : וְאִשתַגֵישַת כָל קַרתָא‏  the whole city was in an uproar. to become inebriated  JLAtg, Syr.  TgJ Is29:9 : אִתרְפוֹ שְהוֹ אִשתַגִישוּ וְאִשתְמִימוּ רְווֹ וְלָא מִן חְמַר‏ .

  
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 538a; DJBA: 1109b; Jastrow: 1523; Levy Ch-W: 2:454;

View a complete KWIC

Derivatives:

šgwš (šiggūš, šiggūšā) v.n.D   confusion, excitement

šgwšh, šgwštˀ n.f.   disturbance

šgwšy, šgwšyˀ (šḡušē, šḡušyā) n.m.   disturbance

šgš, šgšˀ (šgeš, šegšā) n.m. #2   adulation

šgšg vb.   Qt to be confused