view in outline mode only    View the Full CAL Entry 
return to search page
שׁמין שְׁמַיָּא   n.m.pl.t.  heaven; ceiling


  heaven  Com.  Dan2:38 : חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף־שְׁמַיָּא.  PJ Gen1:8 : וקרא אלקים לרקיע שמייא. as a divinity  OA, OfAMesop.   metonymy for God  Com.  4Q541 9.1:3 : מאמרה כמאמר שמין ואלפונה כרעות אל  his word is like the word of Heaven and his teaching like the will of El.  PJ Num25:19 : אתגוללו רחמי שמיא.  TgEsth2 4:13(11) : ונפק עליהון בר נון במילתא דשמיא וקטל יתהון. (in construct with itself) : highest heaven  JLAtg, Syr, LJLA.  TgO Deut10:14 : וֻשמֵי שְמַיָא ארעא וְכֹל דְבַה.  PJ Num7:89 : ושמע ית קל רוחא דמתמלל עימיה כד נחית מן שמי שמיא  he heard the voice of the spirit that was speaking with him coming down from the highest heaven.

Note that after Qumran the word always occurs in the definite form.
  
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 557a; DJBA: 1157a; Jastrow: 1595; Levy Ch-W: 2:493; Tal Sam: 907; DNWSI: 1160; Cook,Qumran: 238;

View a complete KWIC


© The Comprehensive Aramaic Lexicon ©
Thu, 23 Jan 2025 12:42:07 -0500