G	View a KWIC

  to scorn  JLAtg, JBA, LJLA.  TgJ Is8:21 : וִילוּט וְיִבזֵי שוּם פַתכְרֵיה וְטָעוּתֵיה‏  he shall curse and scorn the name of his idol and false god †.  PJ Gen25:29 : וכפר בחיי עלמא דאתי ובזה ית בכירותא‏  he denied life in the world to come and scorned the primogeniture.

D	View a KWIC

  to scorn, to disgrace, to treat with contempt  Gal, PTA, JBA, LJLA.  PJ Gen25:29 : ובזה ית בכירותא‏  he treated the primogeniture with contempt. to disgrace by exposure (a body)  Gal, PTA, BabMBK, LJLA.  TN Lev20:17 : עריתה דאחתה בזי‏  he exposed his sister's nakedness.  PJ Lev18:8 : ערית איתת אבוך לא תבזי‏ .

Dt	View a KWIC

  to be disgraced  Gal, PTA, JBA, LJLA.  TN Deut25:3 : ויתבזי אחוך קדמיך‏  [=MT וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ].  PJ Deut25:3 : ולא יתבזי אחוך ואנת חמי ליה‏  your brother should not be disgraced in public (lit.: while you see him).  TgJob10:1var. : אתכזרית/אתבזיית/ נפשי בחיי‏  my soul is disgusted(?) by my life.

  to disgrace oneself (by exposure)  Gal, PTA.  TNM Gen9:21 : ואתפרסם במצע משכניה דסוראי ואתבזי במ׳ מש‏  he exposed himself in the middle of his Syrian tent and disgraced himself in his tent.

  
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 89a; DJBA: 194b; Jastrow: 152; Levy Ch-W: 1:88; DNWSI: 149;

View a complete KWIC

Derivatives:

bzywn, bzywnˀ n.m.   disgrace