The Comprehensive Aramaic Lexicon

view in outline mode only View the Full CAL Entry

מְשַׁלְהָי‏ adj. exhausted

(of humans) exhausted JLAtg, Gal, LJLA. TgJ Is44:12 : וְאִם יִצהֵי וְלָא יִשתֵי מַיָא יְהֵי מְשַלהֵי‏ . TgJ Jer31:25 : אֲרֵי סַבַעִית נְפַש מְשַלהֲיָא‏ for I have satisfied [MT כִּי הִרְוֵיתִי] the soul [i.e., need for drink] of the exhausted ones. TgJob22:7 : לא מיא למשלהי תשקי ומן כפין תמנע לחמא‏ [=MT לֹא־מַיִם עָיֵף תַּשְׁקֶה וּמֵרָעֵב תִּמְנַע־לָחֶם]. TgProv25:25 : מיא קרירי על נפשא משלהיתא היכנא שמועתא טבתא מן ארעא רחיקתא‏ good news from afar is like cold water to an exhausted being.

fig. (of areas) desiccated; see also s.v. šlhy vb. JLAtg, Syr. TgJ Is25:5 : כִטלַל כֵיף מַקַר בַאְרַע מְשַלהְיָא‏ like the refreshing shade of a large rock in a desiccate land.

Page refs. in other dictionaries:

View a complete KWIC