view the base lemma (full entry) 
view in outline mode only    View the Full CAL Entry 
return to search page
רַשִּׁיע   adj.  wicked


  alone : wicked person  Com.  4Q536.X2.13 : ועדן רשיעין ידעך לעלמין  the time of the wicked shall disappear forever.  FTV Gen49:1 : ומתן אגרהון דצדיקייא ופורענותהון דרשיעייא  to give the righteous their reward and the wicked their punishment.  PJ Gen3:24 : רשיעיא דמרדו בחייהון באולפן אורייתא  the wicked who in their lifetimes rebelled against the Torah's teaching.

  adj.: wicked (of a person)  Com.  TgJ 1Sam2:12 : גֻברִין רַשִיעִין.  PJ Gen19:4 : אינשין רשיעין דבקרתא.


  
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 530b; DJBA: 1095b; Jastrow: 1500; Levy Ch-W: 2:440; Tal Sam: 855; DNWSI: 1087; Cook,Qumran: 225;

View a complete KWIC


Derivatives:

ršyˁw, ršyˁwtˀ (raššīˁū, raššīˁūṯā) n.f.   impiety, wickedness

© The Comprehensive Aramaic Lexicon ©
Fri, 03 Jan 2025 12:50:03 -0500