view the base lemma (full entry) 
view in outline mode only    View the Full CAL Entry 
return to search page
תּוּסְקְפָה   n.f.  happenstance, intended event


  justifying reason, excuse  JLAtg, LJLA.  TgJ Jud14:4 : אְרֵי תוּסקְפָא הוּא בָעֵי לְאִתגָרָאָה בִפלִשתָאֵי  for he was looking for an excuse to attack the Philistines.  TgIIChron 10:15 : ארום הות תוסקפא מן קדם ייי מן בגלל לאקמא ייי ית פתגמיה  for it was excuse from God in order to establish His word.

  destiny, stroke of providence  LJLA.  TgJob37:12 : והוא תוסקפתא מהפך בחכמתיה לאצלחא פלחי בארעא  He, with His wisdom, changes destiny to make laborers in the land succeed.


  
Page refs. in other dictionaries: Jastrow: 1655; Levy Ch-W: 2:547;

View a complete KWIC


© The Comprehensive Aramaic Lexicon ©
Sun, 22 Dec 2024 20:26:38 -0500