This display reflects an early draft manuscript of Sokoloff's A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic, first edition. For additions and corrections in the second printed edition, please view our online text here. A third edition (2017) is now available, but it lacks the very valuable indexes of the earlier ones. They are available online, however (see the "CONTENTS" page of that edition).
ברך vb. to bless, pronounce a blessing (→ בריך , ברך , ברכה ; CPA ܒܪܟ LSp 31, SA ברך ST Gen 2:3) Pa. 1. to bless s.o. (w. dir. obj.): ודא ברכתא די ברך יתהון this is the blessing which he blessed them TN Gen 49:28; ib. Ex 20:11; Dt 15:6; והא מברכה ברכת יתהון ib. Num 24:10; ומן דיברך יתך יהוי מברך whoever will bless you will be blessed ib. Gen 27:29; אלפת יתן למברכה לחתנה ולכלתה you taught us to bless the bride and groom ib. 35:9; למן דהני לך למברכא ברך bless whomever it pleases you to bless BR 376:9 [expl. והיה ברכה Gen 12:2]; איזיל לייט ישראל וברכתנון go, curse the Israelites, and you blessed them San 29a(6); 2. to recite a benediction: a. alone: חמתהון נסבין זיתא ומברכין לפניו ולאחריו he saw them take an olive and bless before and after it Ber 10c(24); סב בריך take and make the benediction ib. 10a(63); מן דאכלון וברכון after they ate and recited the grace after meals ib.G 11c(43); 12c(45); Meg 75a(16); BRV 60 124:3; BR 755:6; b. w. על over s.t.: מברך על תורמוסה he recites a blessing over the lupine Ber 10c(22); ib. 53; 14a(14); Pes 29c(19); Suk 54a(12) // Meg 72a(22); Tan 64b(16)Itpa. to be blessed: דבסיבותיה אתברך בכולה he was blessed with everything in his old age TN Lev 22:27; ib. Gen 22:18; 48:20; Dt 26:5; אתברכון תדייה דהכדן אייניקן be blessed, teats, which nursed one such as this! BR 1270:12; למן דחמי ליה למתברכא הוא מתברך the one who deserves to be blessed will be blessed ib. 724:1 [→ pa.]
