This display reflects an early draft manuscript of Sokoloff's A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic, first edition. For additions and corrections in the second printed edition, please view our online text here
צווח , צבח (a/ ) vb. to shout, call, invite (→ צווחה ; CPA ܨܘܚ LSp 168, SA צבע Ham 570:47+) Pe. 1. to shout, clamor: וצווחו TN Gen 41:55 [H ויצעק ]; ib. Ex 2:23; Num 11:2; צבחו FPT Gen 41:55[05]; מצווח יצווח TN Ex 22:22; הוה צווח ואמר ib. 20:2; Dt 5:7; וכיון דצווחת ועל{ו}<י>ן מגירתה when she shouted, her neighbors(f.) came in ... Git 43b(42); צרמיה באודניה וצווח he boxed his ear, and he shouted KohR 19d(17); BR 327:5; ib. 1145:1; 2. to call: ברומי צווחין לתרנוגלא שכוי in Rome they call the rooster שׂכוי Ber 13c(8); בערבייה צווחין למיינוקייה פתין in Arabia, they call children פתין BR 1061:2; BerV 13c(6); Pea 19a(23); Kil 27a(14); ib. 31c(34) // Sab 7b(15); ib. 11d(28); 12c(60); Pes 29d(36); Seq 50a(12); San 28c(60); AZ 39c(18); ib. 32; BR 254:3; VR 324:3; EchRB 78:13; PRK 246:6; והוון צווחין ליה ברא דמסרסר לארמאה they called him "the son of the one who acted as a middleman to the gentile" Pes 30d(62) // AZ 40a(1); כל ההוא לילייה צווח לה רחל והיא ענייה לה that entire night he called her "Rachel", and she answered him BR 819:1; ib. 472:4; VR 531:4; Ber 11c(2); Mas 51a(8); 3. to invite: אית דלא צווח{י}נן ליה is there someone whom we didn't invite? VR 654:2 Pa. to shout: והווה מצווח ואמר BR 742:5; שמע קלה מצווחה heard her shouting ib. 1096:2 Itpe. to be called: אתר הוא תמן מצטבח )מצטוח :V)^^ ברומי it is a place called there in Rome BRV 60 409:1 [expl. גוים Gen 14:1]; ib. 901:5 For the semantic shift shout > call, cf. SA זעק (v. Tal, ST Intr 60). 