This display reflects an early draft manuscript of Sokoloff's A Dictionary of Jewish Palestinian Aramaic, first edition. For additions and corrections in the second printed edition, please view our online text here
תכל ( /a) vb. to be bereft, bereave, be childless, consume (SA תכל Ham 594:32+; cf. CPA ܬܘܟܝܠ LSp 220) Pe. to be bereft: אתכל TN Gen 27:45 [H אשכל ]; היך מה דלא תכלת על יוסף just as I wasn't bereft over Joseph ib. 43:14 Pa. 1. to be childless: ועזיך לא תכלין FPT Gen 31:38[03; H שכלו ]; 2. to bereave: יתי תכלתון you have bereaved me ib. 42:36[05]; TN ib.; 3. to consume, destroy: a. fire: ותכלת ib. Num 11:1 [H ותאכל ]; 26:10; Dt 32:22; אשא מתכלה ib. 24:17; b. sword: תתכל יתכון חרבה ib. 32:25; 42; Lev 26:22; c. subj. wild animal: וחיות ברא מתכלא בליליא what the animal of the field destroyed at night FPT Gen 31:39[03]; TN Ex 20:16 Itpe. 1. to be childless: ועזיך לא אתכלו ib. Gen 31:38; 2. to bereave: לא אוסף למתכלה על בנימן I will not continue bereave for Benjamin ib. 43:14; אתכלית FPT ib.[04] 