G	View a KWIC

  to weep  Com^-OA-OfA-BA.  GenApoc 20.10 : ובכית אנה אברם בכי תקיף‏  I, Abram, wept a mighty weeping.  GenApoc 20.16 : ובכית וחשית‏   I wept silently.  TgO Gen29:11 : וַאֲרֵים יָת קָלֵיה וֻבכָא‏  he raised his voice and wept.  GT E Gen43:30 : ובעה למבכי ועל לקיטונה ובכה תמן‏  he wanted to cry, so he went in to his inner chamber and cried there. in complaint  JLAtg, Syr, LJLA.  TgO Num11:18 : אֲרֵי בְכֵיתוֹן קדם יוי‏ .  PJ Num11:18 : ארום בכיתון קדם ייי‏ .

D	View a KWIC

  to weep uncontrollably  JLAtg, Gal, LJLA.  TgJ Jer31:15var. : יְרוּשלַם בָכְיָא/מבכיא/ עַל בְנַהָא‏ .  TN Gen23:2 : /ולמבכייה יתיה‏ .  TgEsth¹08:3 : ונפלת קדם ריגלוי ובכיאת‏ .

  to lament someone  OA, Qumran, JLAtg, Gal, PTA, Sam, Syr.  TgJ Ez8:14 : וְהָא תַמָן נְשַיָא יָתְבָן מְבַכְיָן יָת תַמוּזָא‏ .  TN Gen23:2var. : ואתה אברהם למספדא לשרה \ולמבכי עלה/ולמבכייה יתיה‏  Abraham came to mourn Sarah and to weep over her (var.: to lament her).

  
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 103a; DJBA: 219b; Jastrow: 169; Levy Ch-W: 1:97; Tal Sam: 96; DNWSI: 163; Cook,Qumran: 34;

View a complete KWIC

Derivatives:

bwk vb.   to cry

bkw, bkwtˀ n.f.   crying

bky, bkyˀ (bŭḵē, beḵyā) n.m.   weeping

bky, bkytˀ (bəḵī, bəḵī/ēṯā) n.f. #3   weeping

bkyn n.m.   crier