←
↺ Use classic display
mṣwh, mṣwtˀ n.f.(m.) commandment
√ [ṣwy] vb.
1
commandment
Gal, PTA, Sam, JBA, JBAg
PTBer 14.b:42[2]↗ חדא חובה וחדא מצוה‏ : one sin and one commandment ; TN Deut25:10↗ מצוות יבומה‏ : the commandment of the levirate marriage ; SamTgJ Ex24:12↗ ארהותה ומצותה‏ : the laws and commandments ; BT Ned 37b(6)↗ מצוות׳ דשבת׳‏ : Sabbath commandments ; BT Men 44a(42)↗ מאן דלית ליה תרי מצוי חדא מצוה נמי לא ליעביד‏ : one who does not have two commandments should also not do one ; HP Sassoon(1) 35.12↗ תלתא מצוי‏
2
charity, alms
JPAEpig, Gal, LJLA
Naveh 26.2↗ כל מן דעבד מצותה בהדןְ אתרה קדישה ודעתיד מעבד מצותה‏ : whoever contributes in this holy place or who will contribute [alternatively: who will fulfill the commandment, but the sense is exactly the same!] ; BR 154:3(2)↗ דאנה שמיע ההוא עביד מצוה‏ : I heard that that person is charitable ; VR 17:990(2)↗ אילין שיתי דינריא בגוא מצואתא‏ : those six dinars are part of the charity ; TgTosPr Ezek.1:1↗ ומאן דלא עביד מצותא בעלמא הדין‏
§Form & Usage▶
Often but not always treated as if Hebrew מִצְוַה were a masculine emphatic aramaic form in JBA, hence pl. מצוי and masculine concord.
☛Derivatives▶
🔍Concordance▶
Complete KWIC concordance
✎Notes & Bibliography▶
Hebrew.
Page refs. in other dictionaries: DJPA: 325aDJBA: 698bJastrow: 824Tal Sam: 726
© The Comprehensive Aramaic Lexicon ©
Tue, 10 Nov 2026 15:27:44 -0500