The Comprehensive Aramaic Lexicon

)1(131:004	פריטין לתלמידוי אמר בגין דאתון ידעין מהו מנהגי{ן}<ה> דרבכון אזלון זבנון
)1(131:005	ועבדין ליה ר׳ יצחק בר אלעזר הוה ידע סידרא דסעודתא כד
)1(131:006	הוה ליה עביד "כמנין ימות השנה" כד לא הוה ליה
)1(131:007	הוה נסיב גרעינין וכניש להון דלא ינשיהון
)1(131:023	מתלא אמר עד דשמינא אכחש כחישא מיית
)1(132:004	"והיו שכנותיה מקנטרות אותה ואומרות לה"
)1(132:005	לא בעיליך שביקיתיך אזלי סיבי לך גבר אוחרן
)1(132:009	"כך אומות העולם מונין את ישראל ואומרין" לא בעי לכון שבקתיכון סליק שכינתיה מעליכון
)1(133:001	כלם מתחלפין ואינון לא מתחלפין
)1(133:004	"אמר לו בני קנקליטין שלו" מה דהוא נגיד ביממא לית הוא נגיד בליליא אמר להון
)1(133:005	נטר הוינא בבית פעור קרתי והיך מה דהוא נגיד ביממא כך הוא נגיד בליליא
)1(133:006	"חלקי ה׳ אמרה נפשי ר׳ אבהו בשם ר׳ יוחנן אמר למלך"
)1(133:007	"שנכנס למדינה ועמו דוכוסים ואפרכסים ואסטילילים" הדין אמר
)1(133:008	דוכוס פלן אנא נסיב לגביה וחרינא אמר אנא נסיב אסטריליטיס לגבי
)1(136:006	"נשא לבבינו אל כפים ר׳ יודא בר זבדא ור׳ תנחום"
)1(136:007	"בן חנילא ור׳ יאשיה" נפקין לתעניתא על ר׳ יהודא בר זבדא
)1(136:008	ודרש "נשא לבבינו אל כפים" כד לביה דברנש מתנסיב מניה הוא עביד
)1(136:009	תותביתא "מהו נשא לבבינו נשא כת׳ ואחר כך"
)1(136:010	"אל אל בשמים נשא" לבבהון דעובדין בישין קדם אביוה דבשמייא
)1(136:014	על ר׳ תנחום בר חנילאי ודרש "ויכנעו שרי המלך"
)1(136:018	על ר׳ יאשיה ודרש
)1(136:019	"התקוששו וקושו" אמר נק<ו>שש "עצמ{י}ן" עד לא נק<ו>שש אחרינון "בשביל שיש"
)1(137:001	"כאן בני אדם שאמרו עלי לשון הרע"
)1(137:002	והוו תמן ר׳ אמי ור׳ אסי ונפקין להון
)1(137:003	"נחנו פשענו ומרינו" רבנן דתמן אמרין אין דעובדייא

)1(137:004	בישין מררוותא בישין ורבנן דהכא אמרין אין דעולתיה מרירן בסימא

)1(137:005	חמיע
)1(138:019	"חמש מאות היו"
)1(138:020	"בברתיתר הקטן שלהן אין פחות מחמש מאות" והוה אלין מינוקיא
)1(138:021	אמרין כד את<י> סנאה עלן באלין מכתבין אנן נפקין עליהון ומס{י}מי<י>ן עיניהון
)1(138:022	"וכיון שגרמו העונות ונכנסו השונאים היו מקפלין אותם כל א׳ו׳א בספרו ומשליכין אותו לאור" ٠٠٠
)1(138:031	"אדרייאנוס שחיק עצמות" אפיק כרוז ואמר כל
)1(138:032	דשאיל בשלמיה דמלכא איתקטיל עבד חד יהודאי ולא שאיל בשלמיה
)1(139:002	אמר אזלון קטלוניה "אמרו לו בני"
)1(139:003	"סנקליטין שלו" לית אנן ידעין היך אינון דינך דין דלא שאיל בשל{ו}מך את
)1(139:004	קטיל ליה ודין דשאיל "בשלומך" את{ קטיל אמר להו ארפוני דאנא ידע היך קטיל להון שנאי
)1(139:027	"תתן להם מגנת לב" תרין אמור{א}ין חד אמר עזיזות ליבא וחרינא אמר תבירות לבא "הכמד׳א אשר מיגן צריך בידיך"
)1(142:007	"מעשה באדם אחד בירושלם שעשה סעודה אמר לשלוחו לך והבא"
)1(142:008	"לי בן קמצא" רחמי אזל ואייתי ליה בר קמצא שנאיה "עלה וישב בין האורחים"
)1(142:009	עאל ואשכחיה ביני ארסטטיה אמר ליה שנאי ואת{י} יתיב
)1(142:010	בגו בית{א}י קום פוק לך מגו בית{א}י אמר ליה לא תבסרני
)1(142:011	ואנא יהיב לך טימי מגיסי אמר ליה לית את מסובר הכא אמר ליה לא תבסרני
)1(142:012	ואנא יהיב לך דלא אכיל ולא שתי אמר ליה לית את מסובר הכא אמר ליה
)1(142:013	אנא יהיב לך טימ{ו}<י> הדא סעודתא אמר ליה קום פוק ל{י}ך
)1(142:014	"והיה שם זכריה בן אבקולס והיה ספק בידו למחות ולא מיחה"
)1(142:015	מ{א}ן דנפק ליה אמר בנפשיה מה אלין מסבין יתבין
)1(142:016	בשלותהון
)1(142:017	"מה עשה הלך לו אצל השילטון אמר" אלין קורבניא דאת
)1(143:001	משלח אינון אכלין יתהון ומקרבין אחרנין בחיליפיהון נזף ביה עאל לגבי<ה>
)1(143:002	תו{ך}<ב> אמר ליה כל אלין קורבניא דאת משלח אינון אכלין
)1(143:003	להון ומקרבין אחרנין בחלופיהון ואין לית את מהימן לי שלח עמי חד אפרכוס