← Back
The Comprehensive Aramaic Lexicon
← Return to the Text Browser
click on the file description for more information

54001: TN Gen chapter 47

Click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

previous chapter


47:01 ואתא יוסף ותני לפרע<<ה>> ואמר אבה ואחיי ועניהון ותוריהון וכל מה דלהו<<ן>>/דאית להון#2#/ אתון מן ארעא דכנען והא אינון יהיבין בארעא דגשן:
47:02 ומן קצת/סייפי#2#/ <אחוי> נסב חמשה גברי<<ן>> ואקם יתהון קדם פרעה:
47:03 ואמר פרעה לאחוי מן /היא#2#/ עבידתכון ואמרין לפרעה רען/רעיין#2#/ ען אנון עבדך להוד/לחוד#2#/ אנון ולחוד אבהתן:
47:04 ואמרין {אל} לפרעה למתותבה בארעא עלנן ארום לית מרעה לענה דילעבדך ארום \תקף כפנא /דאית כופנא#2#/ לחדא ואישתלחון בארעא דכנען וכדון/וכדו#2#/ ישרון כען עבדך בארעא דגשן:
47:05 ואמר פרעה ליוסף למימר אבוך ואחך אתון לוותך:
47:06 ארעא דמצרים קדמיך היא \בבית שפר ארעא /בשפר טוב ארעא#2#/ אשרי ית אבוך וית אחך ישרון בארעא דגשן ואן את ידע ואית בהון גברין גברי חיל ותשווי יתהון רברבני קניינן/נכסין#2#/ על כל מה דלי:
47:07 ואייתי/ואעל#2#/ יוסף ית יעקב אבוי ואקים יתיה קדם פרעה וברך יעקב ית פרעה:
47:08 ואמר פרעה ליעקב כמה אינון/הינון#2#/ יומי שני חייך:
47:09 ואמר יעקב לפרעה יומי שני תותבותי מאה ותלתין שנין קלילין/קלילן#2#/ ובישין הוון יומי שני חיי ולא ארעו ית יומי שני חיי אבהתי ביומי תותבותיהון:
47:10 וברך יעקב ית פרעה ונפק מן קדם פרעה:
47:11 ואשרי יוסף ית אבוי וית אחוי <٠٠٠ּ>:
47:12 וית כל \אנשי ביתה לחם /דאבוי מזון#2#/ לפם טפליא:
47:13 ולחם/מזון#2#/ דלית/לית#2#/ בכל ארעא ארום תקף כפנא/כופ׳#2#/ לחדא ואשתלהון/ואשתלהן#2#/ דיירי ארעא דמצרים וארעא דכנען מן קדם כפנא/כופנא#2#/:
47:14 וכנש/ולקט#2#/ יוסף ית כל כספא דאשתכח/דאתאשכח#2#/ בארעא דמצרים ובארעא דכנען בעיבורה/בזבונה#2#/ \די אנון/^הנון#2#^/ <٠٠٠٠٠٠> /דאינון זבנין#2#/ ואעל יוסף ית כספא לפלטורין/לפלטין#2#/ דפרעה:
47:15 ושלם כספא מן ארעא דמצרים ומן ארעא דכנען ואתון כל מצראי לוות יוסף למימר הב לן לחם ולמה נמות כלקבלך ארום שלם /וחסל#2#/ כספא:

47:16 ואמר יוסף \אייתון בעירכון /היבו נכסיהון#2#/ ואתן לכון בבעירכון/בנכסיהון#2#/ אן שלם כספא:

47:17 ואייתון כל מצראי לוות יוסף למימר הב לן לחם ויהב להון יוסף מזון ב{ט}<ס>וסוותא \ובקנין ען ובקנין תורייה /ובנכסי ענה ובנכסי תו׳#2#/ ובחמריא \ודבר יתהון בלחמא בכל בעירהון /ופרנס יתהון יוסף בלח׳ ובכל נכסיהון#2#/ בשתא הה<<י>>א:
47:18 ושלמת/וחסלת#2#/ שתא ההיא ואתן לוותיה בשתה תיניינתה/תניתא#2#/ ואמרין ליה לא נשקר מרבוני/מן רבונן#2#/ ארום \אלהן שלם /אין חסל#2#/ כספא \וענה ובעירא /ודענה ודבעירא#2#/ לרבוני ולא נשאר מן רבוני אלהן בלהודי/בלחודי#2#/ גופינן וארענן:
47:19 למה נמות קדמיך/^לעיינך#2#^/לקבלך#2#/ לחוד/להוד#2#/ אנן לחוד/להוד#2#/ ארען קנה/במזאנה#2#/ יתן וית ארעאן בלחמא/זבון#2#/ ונהווי אנן וארען עבדין לפרעה והב לן זרע ונחי ולא נמות וארעא לא תבור:
47:20 וזבן יוסף ית כל \ארעהון דמצראי /ארעא דמצריים#2#/ לפרעה ארום זבנו מצראי גבר חקליה ארום תקף עליהון כפנא/כו<פנא>#2#/ והוות ארעא לפרעה:
47:21 וית עמא מלשנה לשנה בישא עבר יתהון יוסף ואגלי יתהון וטלטל יתהון מן קרייה לקריה ומן סיפא/סייפא#2#/ תחומיהון/תחומא#2#/ דמיצראי ועד סייפא ועמא דבקריית׳ אשרי במדינתא ועמא דמדינתא אשרי בקרייתא מן סייפי דארעא דמצרים ועד סייפיה דלא יהוון מצראי מוניין לאחוי דיוסף ואמרין להון אכסניא גלוליא:
47:22 להון/לחוד#2#/ ארעהון דכומריא לא זבן ארום \חולק לכומריא /חולקיהון דכומריא#2#/ מן לוות פרעה \וייכלון ית /דאוף אכלין ית#2#/ חולקהון די יהב להון פרעה {בדין} בגין \כדין לא זבנו /כן לא זבינו#2#/ ית ארעהון:
47:23 ^^ואמר יוסף לעמא הא זבנית יתכון יומא הדין וית ארעא לפרעה שיבו לכון זרע ותזרעון ית ארעא^^:
47:24 ויהווי באשון/בשעת#2#/ עללתא ותתנון חד {מן חמ} מן חמשה לפרעה וארבעה חלקין/חול׳#2#/ יהווי \לכון למזרע תחומכון /לכון לזרועא באפי בירא#2#/ ולמזוניכון ולתפניק/לפרנוס#2#/ בתיכון ולמזון לטפליכון:
47:25 ואמרין/<ואמ>רון#2#/ קיימת יתן נשכח/נשכחה#2#/ חן וחסד \באפוי דרבוני /באפי דרבונן#2#/ ונהוי/וניהווי#2#/ עבדין לפרעה:
47:26 ושוי יתה יוסף לסימן/לקיים#2#/ עד יומא הדין על ארעהון/ארעא דמצריי׳#2#/ דמצראי לפרעה לחד מן חמשה להוד/לחוד#2#/ ארעהון דכומריא בלחודיהון/לבל׳#2#/ לא הוות לפרעה:
47:27 ושרון ישראל בארעא דמצרים בארעא דגושן ואחסנו/ואיתחסנו#2#/ בה \ותקפו וסגן /וסגון ואיסתגון#2#/ לחדא:
47:28 וחיה יעקב בארעא דמצרים שבע עשרה שנין והוון \יומין חיוי דיעקב /יומוי די יעקוב#2#/ שני חיוי מאה וארבעין ושבע שנין:
47:29 וקרבו יומוי דישראל/דיעקוב#2#/ למימת/למימות#2#/ וקרא לבנוי ליוסף ואמר ליה אן כען/בבעו#2#/ אשכחת חן וחסד באפיך/קדמיך#2#/ שוי כען ידך תחות קיימי ותעבד עמי חסד וטבו/וקשט#2#/ לא כען/בבעו#2#/ תקבר יתי במצרים:
47:30 ואתכנש לוות אבהתי ותסב יתי מן מצריים ותקבר יתי בקבורותיהון ואמר הא אנא \עבד כמליך /אעבד כפתגמא#2#/:
47:31 ואמר אשתבע לי ואשתבע ליה ואודי ושבח ישראל על ריש דרגשא:

next chapter