The Comprehensive Aramaic Lexicon


18:01	ושמע יתרו רבה דמדין חמוי דמשה ית כל מה דעבד ייי למשה ולישראל עמיה ארום אפק ייי ית /בני#2#/ ישראל פריקין מן מצרים:

18:02	ונסב יתרו חמוי דמשה ית צפורה אתתא דמשה \מן בתר דשבק /בתר די שבק#2#/ יתה:
18:03	וית תרין בנוי/בני#2#/ \די שמיה/דשום#2#/ דחד/דחדה#2#/ מנהון גרשם ארום אמר גיור ותותב הוינא בארעא נכריה:
18:04	ושמה דאחרינא/דחרנה#2#/ אליעזר ארום מימר אלהה דאבא בסעדי ושיזב יתי מחרבא דפרעה:
18:05	ואת<<א>> יתרו חמוי דמשה ובנוי ואתתיה לוות משה למדברא דהוא שרי תמן דתמן שריא איקר/יקר#2#/ שכינתא דייי:
18:06	ואמר למשה אנה חמ<<ו>>ך יתרו אתי לוותך ואתתך ותרין בניה/בנהא#2#/ עמיה:
18:07	ונפק משה לקדמות חמוי ושאל בשלמיה ונשק יתיה ושאלו גבר לחבריה מלין דשלם ועלו למשכנה:
18:08	ותני משה לחמוי ית כל מה דעבד ייי לפרעה ולמצריי על עסק ישראל ית כל עקיא די ארען יתהון באורחא ושזיב יתהון ייי:
18:09	וחדה יתרו על כל טבתא די עבד ייי לישראל די שיזב יתהון מן ידיהון דמצריי/דמצראי#2#/:
18:10	ואמר יתרו בריך ייי די שיזב יתכון מן ידיהון דמצריי ומן ידוי דפרעה דשיזב/דשזיב#2#/ ית עמא מן תחות ניר שעבודהון דמצריי:
18:11	הא \כדון ידעת /כדו ידעית#2#/ וגלי הוא לי ארום תקוף הוא ייי מן אלהייא ורבון על כל רבוניא ארום בפתגמ<<א>> דחשיבו מצריי על ישרא׳ למרמא בניהון לנהר<<א>> בה בפתגמא יתפרע מנהון ייי במימריה אמר וטמע ית ארתכיהון בימא דסוף:
18:12	ונסב יתרו חמוי דמשה עלוון ונכסת קודשין \לשמיה דייי /מן קדם ייי#2#/ ואתא אהרן וכל חכימיא דישראל \למיכל לחמא /למיכל מזון#2#/ עם חמוי דמשה קדם ייי:
18:13	והוה מן יומא דבתר<<ה>> ויתב משה למדן ית עמא וקמו עמא קדם משה מן צפרא עד רמשא:
18:14	וחמא חמוי דמשה ית כל מה דהוה עבד לעמ<<א>> ואמר מה פתגמא הדין די את עבד לעמא מן בגלל מה את יתב לבלחודך וכל עמא קיימין עלויך מן צפרא עד רמשא:
18:15	ואמר משה לחמוי ארום אתון/יתון#2#/ לוותי עמא למתבע אולפן מן קדם ייי:
18:16	ארום יהוי להון עסק דין דמלין אתיין/אתין#2#/ לוותי ואדון בין גבר ובין חבריה ואודע יתהון ית קיימוי דייי וית גזרת אורייתא:
18:17	ואמר חמוי דמשה ליה לא תקין פתגמא די את עבד:
18:18	מלעי תלעי לחוד את לחוד עמא האליין <<די>> {לחוד} עמך ארום תקף <<הוא>> מנך פתגמא לית את יכיל למעבד יתיה בלחודך:
18:19	כדון שמע בקלי איעץ יתך עצה ויהווי ייי עמך הוי את לעמא כ{מ}תבע/כתבע#2#/ אולפן מן קדם ייי ותיתי את פיתגמיא קדם ייי:
18:20	ותזהר יתהון ית קיימא וית גזירת/אחוותי#2#/ אורייתא ותודע להו<<ן>> ית ארחא/אורח#2#/ די יהלכון בה וית פתגמא/עובדא#2#/ די יעבדון:
18:21	ואת תחמי מכל עמא גברין גברי חיל דחלין מן קדם ייי גברין קושטנין/קשיטין#2#/ סניין ממונא {{דשיקרא}} ותשוי עליהון רברבני אלפין ורברבני מאוון ורברבני חמשן ורברבני עשרה:
18:22	וידינון ית עמא בכל שעה ויהוי כל פתגם רב ייתון יתה לוותך וכל \פתגם זער ידונון /פתגמ׳ זעירי׳ ידונון#2#/ אינון ויקל מעלווך ויטענון עמך:
18:23	אן ית פתגמא הדין תעבד ויפקד \יתך ייי ותיכל למיקם /יתך מימרי׳ דייי ותיכול למיקם#2#/ ולחו<<ד>> כל עמא האלין לאתריהון יעלון בשלם:
18:24	ושמע משה לקלה/לקל מלוי#2#/ דחמוי ועבד כל מה דאמר:
18:25	ובחר משה גברין גברי חיל מן כל ישראל ושוי יתהון ראשין על עמא רברבני אלפין ורברבן מאוון ורברבני חמשין ורברבני עשרה:
18:26	והוו דיינ{ו}<י>ן ית עמא בכל שעה ית פתגמא קשיא ייתון לוות משה וית פתגמ׳ זעירא ידונון אינון/הנון#2#/:
18:27	ושלח משה ית חמוי ואזל ליה לארעיה: