The Comprehensive Aramaic Lexicon

24:01	ולמשה אמר סוק תבע אולפן מן קדם ייי את ואהרן נדב ואביהוא ושבעין/ושובעי׳#2#/ חכימיא דישראל ותצלון מן רחיק/מרחו׳#2#/:
24:02	ויקרב משה לבלחודוי קדם ייי ואינון/והנון#2#/ לא יקרבון ועמא לא יסקון עמה:
24:03	ואתא משה ותני לעמא ית כל פתגמיא/פתגמוי#2#/ דייי וית כל \סדרי דינא/דינוי#2#/ וענון כל עמא \קל חד ואמרין /כחדא בלבא שלמא ואמ׳#2#/ כל פתגמיא די מליל ייי נעבד:
24:04	וכתב משה ית כל פתגמיי דייי ואקדם בצפרא ובנה מדבח בשפולא דטורא ותרתי עשרי קיימין לתרין עשרתי שבטייה דבני ישראל:
24:05	ושלח ית עולמיהון דבני ישראל וסדרו עליון וקריבו נכסת קודשין קדם ייי תורין:
24:06	ונסב משה פלגא דדמא/אדמא#2#/ ושוי בספלא ופלגא/ופלגות#2#/ דדמ<<א>> זרק על גבי מדבחא:
24:07	ונסב ספר קיימא וקרא כשמעון/במשמועי#2#/ דעמא ואמרין כל מה די מלל ייי נעבד ונשמע:

24:08	ונסב משה ית אדמה וזרק על עמא ואמר הא אדם קיימא דקיים ייי עמכון ית כל פתגמיי׳ האליין:

24:09	וסלק משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעין מן חכימי ישראל:
24:10	וחמון ית איקר \שכינתה דייי /אלהא דישראל#2#/ ותחות אפיפודן/אפיפודין#2#/ דרגלוי כעובד לבן דסנפרינון וכחזוי שמיא כד אינון \נקיין מן עננא /הוון נקיין מן עננייא#2#/:
24:11	ולוות עולימיהון/רברבניי׳#2#/ דבני ישראל לא פשט ידיה וחמון ית איקר \שכינתה דייי /אלהא דישראל#2#/ \והוון חדיין על קרבניהון דאתקבלון היך /מתחמיין היך#2#/ אכלון והיך שתין:
24:12	ואמר ייי למשה סוק לוותי לטורא והוי תמן ואתן לך ית לווחוי אבניא ואורייתא \וקיימא די כתבית למלפא יתהון /ופיקודא די כתבית למחוו׳ יתהון#2#/:
24:13	וקם משה ויהושע שמשוי/שמשה#2#/ וסלק משה לטור<<א>> דאתגליית עלוי איקר שכינתה דייי
24:14	ולחכימיא אמר ת{ו}<י>בו אמתינו \לי הכא /לכון הכה#2#/ עד זמן די נחזור לוותכון והא אהרן וחור עמכון מן דאית עסק דין דמלין יקרב לוותהון:
24:15	וסלק משה לטורא וכסי עננא ית טור<<א>>:
24:16	ושרת אי{י}קר שכינתיה דייי על טורא דסיני וכסי יתיה עננא שיתא יומין וקרא /דבירא דייי#2#/ \למשה ביומא שביעיא /למשה ביומ׳ שבעייה על טורא#2#/ מן גו עננא:
24:17	וחיזו איקר/יקר#2#/ שכינתיה דייי כאשתא/<כא>שא#2#/ אכלה אשא מתכלה בריש די טורא לעיני/חמיין#2#/ בני ישראל:
24:18	ואתא משה בגו עננא וסלק לטורא והוה משה בטורא ארבעין יומין/יממין#2#/ וארבעין לילין: