The Comprehensive Aramaic Lexicon


22:01	ונטלו בני ישראל ושרון במישרה דמואב \במעבר ליר{ח}<דנ>א /מן מעבר יורד׳#2#/ ליריחו:

22:02	וחמא בלק בר צפור ית כל מה די עבדו ישראל לאמריי/לאמוראי#2#/:
22:03	\ודחלו מואביי /ודחילו מאובאי#2#/ מן קדם עמא לחדה ארום תקיפין אינון ועיקון/ועיקו#2#/ מואביי מן קדם בני ישראל:
22:04	ואמרין מואביי לחכימי מדייניי כדון ישצון/ישתיצון#2#/ קהלא הדין ית כל קירויא די חזור חזור /לן#2#/ היך מה דלחך תורא בלשניה ית עשבה דאפי/דבאפי#2#/ ברא ובלק בר צפור הוה מלך/מלכא#2#/ למואביי בשעתה ההיא:
22:05	ושלח שליחין \לוות בלעם/לב׳#2#/ בר בעור פתורה חלמייה די/דאית#2#/ על גף נהרא ארע בני עמיה למיקרי ליה למימר הא עם סגין/סגי#2#/ נפקו מן מצרים והא כסון ית חזווה דארעא והא אינון שרין מן כל קבלי/כלוקבלי#2#/:
22:06	וכדון/וכדו#2#/ אתה כען לווט לי ית עמא האליין ארום תקיפין אינון/הנון#2#/ מנן מה דלמה דאכול/{ש}<ד>ייכול#2#/ למשצ<<י>>א יתהון ואטרוד יתהון מן ארעא ארום ידע אנה ^ית מה#2#^ די את מברך/בריך#2#/ יהווי מברך וית \מה די את לייט /מן לאט#2#/ הווי/יהוון#2#/ ליט:
22:07	ואזלו \רברבני מואביי ורברבני מדייניי /חכימי מואבאי וחכימית מדיינאי#2#/ \וגרין דקסמין חתימין בידהון /ואגרן חתימן ביד׳#2#/ ואתון \לוות בלעם/לב׳#2#/ ומללו עימיה מלוי/פתגמוי#2#/ דבלק:
22:08	ואמר להון אביתו הכה יומא הדין \וליליא ואתיב /ליליא הדין ואחזור#2#/ יתכון פתגם היך מה די אתמלל מן קדם ייי עמי ושרון רברבני מואביי/מואב#2#/ עם בלעם:
22:09	ואתגלי מימריה דייי על בלעם ואמר \מן אינון גברייה /לה מה הנון גוברייא#2#/ האליין די/דאית#2#/ עמך:
22:10	ואמר בלעם קדם ייי בלק בר צפור מלכהון דמואביי/דמואבאי#2#/ שלח לוותי:
22:11	\הא עם סגין נפקו /הא עמא נפק#2#/ מן מצרים וכסון ית חזווה דארעא וכדון אתה כען לוט לי יתהון מה ^דלמא#2#^ \{י}<ד>איכול למסדרה קרבה לקבליהון ואטרוד /דניכול למסדרה לקובליהון קרבה#2#/ יתהון:
22:12	ואמר ממרה דייי לבלעם לא תזיל עמהון ולא תלוט ית עמה ארום בריכין אינון/הנון#2#/:
22:13	וקם בלעם בצפרא ואמר לרברבנוי דבלק איזילו/אזלו#2#/ לארעכון ארום \לית רעוה מן קדם ייי משבק יתי אתי עמכון /סרב מימריה דייי דלא למשבוק יתי למיתי ע׳#2#/:
22:14	וקמו רברבני מואביי/מואבאי#2#/ ואתון לוות בלק ואמרין סרב בלעם מייתי/למיתי#2#/ עמן:
22:15	ואוסיף עוד/תוב#2#/ בלק \ושלח שליחין סגין ומ<<י>>קרין מן אלין /למשלחה שליחין רברבין ותקיפין מן אליין#2#/:
22:16	ואתון לוות בלעם ואמרין ליה כדין אמר בלק בר צפור לא כען/בבעו#2#/ תתמנע מן מייתי/מלמיתי#2#/ לוותי:
22:17	ארום מיקרה אייקר יתך לחדא וכל מה די תאמר/תימר#2#/ לי אעבד ואתה כען לווט לי ית עמא האליין:
22:18	וענה בלעם ואמר לעבדוי דבלק אם יתן לי בלק מלא ביתיה כסף ודהב לית ^אנה#2#^ יכיל למעברה על פום גזירת מימריה דייי אלהי למעבד זעירה או רבתה/רבה#2#/:
22:19	וכעין \סקון תבו /וכדון תבו#2#/ כען הכה אוף/לחוד#2#/ אתון בליליה/בלליה#2#/ הדין ואדע מה יוסיף מן קדם ייי למת{ל}<<מ>>ללה/^למלל#2#^/ עמי:
22:20	ואתגלי מימריה דייי על בלעם בליליה/בחזוי ליליה#2#/ ואמר לה \אין למקרא לך אתו גבריא /אין קרין להון ית{ה}ון גוב׳#2#/ קום אזל עמהון ולחוד ית פתגמא דאמלל/די מללת#2#/ עמך יתיה תעבד:
22:21	וקם בלעם בצפרא ושוי ית אתנתה ואזל עם רברבני/רברבנוי#2#/ מואביי:
22:22	ותקף רוגזה דייי ארום אזל הוא/הווה#2#/ וא<<ת>>עתד מלאכה דייי בארחה למסטן/למסטנה#2#/ לה והוא רכיב על אתנתיה/אתנה#2#/ ותרין עולימוי עמיה:
22:23	וחמת אתנתה ית מלאכה דייי מעתד בארחה וחרבה שליפה בי{ה}<ד>יה וסטת אתנתה/אתנה#2#/ מן ארחה והלכת \באפי ברא/בחקלה#2#/ ומחת̇ בלעם ית \אתנתה למכוונה /אתנה למסטי#2#/ יתה באורחא:
22:24	וקם ליה מלאכה דייי ביני סייגי כרמיה סיג מן הכה וסיג מן הכה:
22:25	וחמת אתנתה/אתנה#2#/ ית מלאכה דייי ואדחקת לכותלה ודחקת ית רגלה דבלעם לכותלה ואוסף לממחי יתה:
22:26	ואוסף מלאכה דייי למעבר/למעברה#2#/ וקם ליה באתר דחיק די \לא הווה תמן אורח/לית אורחה#2#/ למסטי לא \לימינה ולא לשמאלה/לימין ולא לשמאל#2#/:
22:27	וחמת אתנתה ית מלאכה דייי ורבעת לה תחות בלעם ומחת ית אתנתה/אתנה#2#/ בחוטרה:
22:28	ופתח ייי פמה דאתנתה ואמר לבלעם מה עבדת לך ארום מחית יתי דנה תלתה זמנין:
22:29	ואמר בלעם לאתנתה ארום שקרת בי אילו הווה/אית#2#/ בידי חרב ארום כדון/<כ>דן#2#/ קטלת יתיך:
22:30	ואמרת אתנתה/אתנה#2#/ לבלעם להן את אזל בלעם רשיעא חסיר דעתה מה אן אנה דאנה בעיר מסאב ומיתה בעלמא הדין ולא אתייה לעלמא דאתי לית את יכיל למלוט/<למי>לט#2#/ יתי על אחת כמה וכמה בנוי דאברהם דיצחק ויעקב דבגללהון/דמן בג׳#2#/ אתברי עלמא מן ראש ובזכוותהון הוא מדכר קדמיהון מה את יכיל/אזל#2#/ למילט/<למי>לוט#2#/ יתהון ודי \טלמת באפיהון דגבריה /אמרת לג׳#2#/ האליין/א׳#2#/ לית הדא אתנתה דידי שאלה/שאי׳#2#/ היא הלא אנה אתנתך די רכבת עליי מן טליותך עד /זמן#2#/ יומא הדין \הא מתכוונה/המ׳#2#/ מתכוונת/אתכוונית#2#/ למעבד לך כדין/כן#2#/ ואמר לא:
22:31	\וגל׳ ייי ית עיינוי /ופתח מימריה דייי ית עייניה#2#/ דבלעם וחמא ית מלאכה דייי קים/קאים#2#/ מתעתד באורחה וחרביה שליפה בידיה ועקד ואשתטח על אפוי:
22:32	ואמר ליה מלאכה דייי על/מן בגלל#2#/ מה מחית ית אתנתך/<את>נך#2#/ דנה תלתא זמנין הא אנה נפקת למסטן/לסטן#2#/ לך ארום סטת ארחה מן כל קבלי/כל וקבל׳#2#/:
22:33	וחמת יתי אתנתה/אתנה#2#/ וסטת קדמיי/מן <קדמיי>#2#/ דנה תלתה זמנין אילו לא סטת מן קדמיי ארום \כדון יתך /כדו לחוד ית#2#/ קטלת ויתה קיימת:
22:34	ואמר בלעם למלאכה דייי חטאת ארום לא ידעת \ארום את/כדו לחוד ית#2#/ קיים/קאם#2#/ מתעתד/מעת׳#2#/ לקדמותי באורחא וכדון אין ביש/באיש#2#/ באפך אחזור לאתריה:
22:35	ואמר מלאכה דייי לבלעם אזל עם גברייה ולהוד/<ול>חוד#2#/ ית פתגמא די אמלל/מללת#2#/ עמך יתה תמלל ואזל בלעם עם רברבני/<רברב>נוי#2#/ בלק:
22:36	ושמע בלק ארום אתה בלעם ונפק לקדמותיה לארעהון דמואביי דסמיך לגבול/לתחום#2#/ ארנונה די בסייפי תחומה:
22:37	ואמר בלק לבלעם הלא משלח{ת}<ה> שלחת לוותך למיקרי לך למה כען לא אתית לוותי הא \מן קושטה לית אנה יכיל למוקרה לך/יתך#2#/ /<מן> קושטין לית איפשר לי למייקרה לך#2#/:
22:38	ואמר בלעם לבלק הא אתית לוותך כדון \הא מיכל/המי׳#2#/ אכול למללה כל מן דעם פתגמה די ישוי ייי בפמי יתה אמלל:
22:39	ואזל בלעם עם בלק \ועלו לכרכה דמלכותה היא מרישה /ואתון לקרתה דבתרין שוקה היא בית דיב׳#2#/:
22:40	ונכס בלק תורין וען ושלח לבלעם \ולרברבנוי דעמיה/ולרברבנייה דאית עמיה#2#/:
22:41	והוה בצפרא ודבר/ונסב#2#/ בלק ית בלעם ואסק יתיה \לבמתה דבעלה וחמא /<ל>טעוותה פעור וחמ׳#2#/ מן תמן מן קצת/סייפי#2#/ עמא: