The Comprehensive Aramaic Lexicon

34:01	וסלק משה מן משרה דמאב לטורה דנבו ראש רמתה דאית לוקבל/לקבל#2#/ יריחו וחווי ליה מימריה דייי ית כל ארעא וית גלעד עד דן דקיסריון:
34:02	וית כל ארעא דנפתלי וית ארעא דאפרים ומנשה וית כל ארעא דיהודה ועד ימה אחרייה:
34:03	וית דרומה וית מישרה בבקעתיה/<בבקע>תה#2#/ דיריחו קרתה דעבדה/בעבדה#2#/ תומרין היא זער:
34:04	ואמר מימריה דייי לי אמר משה דא ארעא דקיימת/דקימ׳#2#/ לאברהם ליצחק וליעקב למימר לזרעיית בניך אתן יתה \חמי יתה/אחמיתה בעיינך#2#/ ותמן לית את עבר:
34:05	ומית תמן <משה> עבדה דייי בארעהון דמואביי על פם/<על >פום#2#/ גזירת מימרה דייי:

34:06	וקברו יתיה בחילת׳ בארעהון דמואביי כל וקבל טעותה פעור ולא חכם גבר ית קבורתיה עד זמן יומא הדין:

34:07	ומשה בר מאה ועשרין שנין בזמנה דאתכנש לא כהיין עיינוי ולא אשתנייו זיווהון/<זיוו>הן#2#/ דאפוי:
34:08	ובכון בני ישראל ית משה במישרה דמואב תלתין יומין ואשלימו יומי בכיתה/בכות׳#2#/ אבלה דמש׳
34:09	ויהושע בר נון מלא רוח דחכמה ארום סמך משה ית ידוי עלוי ושמעו ליה בני ישראל ועבדו היך מה די פקד מימריה דייי ית משה:
34:10	ולא קם נבייא עוד בישראל כמשה די חכם יתיה מימריה דייי ממלל כל וקבל ממלל:
34:11	לכל אתייה וניסי פרישתה די שלח יתיה מימריה דייי למיעבד בארעא דמצרים לפרעה ולכל עבדוי ולכל ארעיה:
34:12	ולכל ידה תקיפתה ולכל חזווייה רברבייה די עבד משה חמיין כל ישראל: