The Comprehensive Aramaic Lexicon

2:0410	"במסות כי נסה אלהים את איביו לא להטיב להם באחרית" כות אהביו "באתות כי היו יאספו
2:0411	מיני התמח והגאות עשות אדון קני במופתים כי היו חרשיה ילאו מעשות כהם" דאנון "עשות
2:0412	אל גדול ונורא ובמלחמה כי האלהים בהם לחם עד יציל בני הצדיקים וביד חזקה" דהות
2:0413	"נפשות רבות תמות במופת ותשוב תתקשה ובזרוע נטויה" יתפרש בימינה "לכל שרש פרה
2:0414	ראש ולענה ובמראים גדלים בהם" כל תמח בראות עינה לא במשמע אזנה ירום נביה וגלה
2:0415	"תמחים גדלים כהם לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים יהוה אלהינו יהוה אחד לבדו ולא נביא
2:0416	כמשה נאמנו ועבדו"
2:0417	{לז} "כל שמות אלהים שמות שותפו אלא שם יהוה אין לו בו שותף" מכן אמר נביה רבה משה
2:0418	בהדה שירתה "יהוה שמו" אין שם כות "זה השם עשרים תהללות בשירה הזאת" שבח נביה רבה ליהוה רבה
2:0419	"ברוך נשא הכל דנשא המצרים עד ראו ישראל יצאו בשלם" ולהדה אמר משה
2:0420	בהדה שירתה "מרכבת פרעה וחיליו ירא בים והגבורים בעלי היד החזקה מבחר שלישיו טבעו
2:0421	בים סוף ומאחרי ראות ישראל את המצרים רדו במצלות מיתים כמו אבן" אמר נביה רבה משה
2:0422	"ימינך יהוה נאדרי בכח" דבה שומיה וארעה סבילין "ימינך יהוה תרעץ אויב" כד "ראה גאות יהוה
2:0423	יערץ עד מאד וברב גאונך הם רמות חצי" דיניו "אשר בהם הרס" קעמיו כעטף עינה רב חילה
2:0424	דשרף "גויהתון בתוך הים" ולא טפת מיה "להאש"
2:0425	{לח} "תפך האלהים אמנות העולם בגלל ישראל בכל המקומות אמנות מיה ידרש המטה מנוחו
2:0426	ובים סוף שם אתו יעלה מעלה כי נערמו המים כמו נד נאזלים כמו ההרים גדלים להכין דרך
2:0427	למהלך ישראל אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל את כל המקנה והרכוש מזה אתידע רב גברות
2:0428	פרעה מלך מצרים כי אין אויב יקח את שלל אויביו" {ולא}<אלא> מבתר דיקטלה ופרעה אמר "כי יהרג
2:0429	אתם" מבתר דיקח "כל שללם נשבת ברוחך רוח האף וחמה כסהמו ים" במעזרה לות עמקה ודמה
2:0430	יתון להעופרת "כי הוא ירד במהרה וישרף במהרה במים האדירים הם המים הרבים" לא יכלו
2:0431	טפים לנורה דאכלת יתון "מי כמוך באילים יהוה מי כמוך אה עשה כל המאומות ומאום לא
2:0432	ידמי לך מי כמוך נאדרי בקדש עשה משפט צדק קדוש ונקיא מכל אשר יאמרו הכפורים
2:0433	נורא תהלת עשה פליה לו שמהת קדושים ועקובהן גדלים" לית לעורן בה נמי "עשה פליה
2:0434	ארבעים מופת במצרים ובים סוף וכל מעשיו נפלאות רבות נטית ימינך תבלעמו הארץ שני
2:0435	פלגיים בה בדבר הזה הראש נבקעת ארץ הים ובלעת פרעה ורכבו ופרשיו והשני אמיר כי
2:0436	כאשר מתו מצראי הוציא אתם הים אל שפתו מכן אמר וירא ישראל את מצרים מת על שפת
2:0437	הים" ואפיון מתהפכין אל לעל וחכמו יתון ישראל וודו הרעתון לותון ובתר כן נבקעת "שפת הים"
2:0438	ובלעת יתון
2:0439	{לט} "שמעו עמים" ודחלו דאה נביו קשיטה מן מדעה דאלה אתחיל בה קשיט הוא נביה רבה
2:0440	משה במה דאמר ממלכת ישראל אתחדדת כדו שמעו עממאי ודחלו הן ממלכות מצראי סרת
2:0441	מנון דהיא הות ביניון מלכו רבה מכן דחלו מן יתה משמועה ותרי עובדים תמן אתעבדו כל
2:0442	אחד מנון יתר על חברה פלגות ימה ומה בא על מצראי בה מכן הבלדו כל עממאי ואמרו בלבון
2:0443	הך דאתחרבת מצרים כן יהי עלינן וקשטה הך אמר לון מן רומה הכתרו כי לוכון רב מכן ימלי
2:0444	עלמה הכעסו לקשטה במד יעבדו ויצבע עלמה צבעה רבה בדיל בישיה דלגוה ותסק צבעתון
2:0445	אל מעונה עלאה כצבעות אלין כד צבעו מלגו לחצה רבה ואדיק אלה ברחמיו ודבק ופרק וילה
2:0446	פניה ומה לה עתיד וטובי לטביה במה יתגזון כי תהבה ייתי ויגלי קשטה ואלה יוקר מיתיה מן
2:0447	ארבעת רבעת עלמה יהון אתים ווילון תמן דירי עלמה אנית דחלתכון מן יתה עובדה
2:0448	דאתעבד תמן יאי אן תדעו דו בקשטה מתעבד ומה דעתיד לון כן יהי לוכון ישתבח חילה חיולה
2:0449	דמלי בטובה מדעי נהיריה במחכום קשטה
2:0450	{מ} ונעמי הך אמר נביה רבה משה בדיל דיארי פלסטין הך מה דאמר בכתבה קדישה איל אחז
2:0451	דיארי פלשת גלה בהדה נביותה רבתה פרקנה דיצחק וקוממות עגה אתפדה באיל מן גנתה
2:0452	ואתיהבת לה ארע פלשתים הך דאמר גר בארעה הדן והוי עמך ואברכנך הלא לך ולנופך אהב
2:0453	ית כל ארעתה אלין זזע נביה רבה משה אכה סקפנה דיצחק אבוה וחכם אן אילה מכתש כל
2:0454	דיארי פלשת מה רבה רבותך ישראל כי בדילך אתעבד פליהן רברבהן ירום נביה רבה משה
2:0455	דחכמה מרה מד בה אתיקר ויקר לכל דרי עלמה מן קרב לאלה הך מד קרב משה מן שמע מן
2:0456	אלה הך מד שמע משה אי קעם אהן דקעם משה אי עמה מן דעמה משה אי אתימן מה דאתימן
2:0457	אי בלש ואמטה אי אמר ועביד לה מה אתריח אי אכלל מדעה כמשה אי לבש צלמה אור
2:0458	ואתעבד כרי סימנים ולשנה משפח ברכאן עבד לה מרה מה לא עבדה לאנש לבר מנה כסיהתה
2:0459	לה נפשו גליהתה בה חדו בוראיה בה אתפוגגו שומיה למליו אציתו ארעה למימרה שמעת
2:0460	מדעה זאן לקעימיה ורבה למאתיה האן הך משה ומן ידמי למשה נביה דלא קם כותה ולא יקום