The Comprehensive Aramaic Lexicon

2:0320	גיבורה ממנה אי יכלתה אי טוב אי איקר אי סקפן ממן אלא לקשטה אה אבדנה צעדון אה
2:0321	תשניקה נדנדון דאה הוא גזוכון ולוכון מני רב מכן דאמנותי רב מכן מגזי כל עמול לפם
2:0322	עמלה הן לטב והן לביש וישראל חזי כל יתה עובדה ולבה דחל ממה הו חזי ומרה מרבי לה
2:0323	ולבה מלי אימנו ובדילה כל אלין עובדיה הגלת ותשבחתה דאדם היה מתרביה ביתה מקומה
2:0324	ומקרת אנוש מתחדדה ובפממיון מתקריה ושבילה דחנוך קדמון עד יהונו הלכין בה וזכות
2:0325	אברהם כדו מפרסיה דבגללה כל אהן עובדה דאתעבד ונצירות יצחק אתחילת כי בדילה כל אהן
2:0326	עובדה עביד שרירות יעקב עורי אנירת בדילה כל אהן עובדה עביד טהרת יוסף עורי הוקמת
2:0327	בדילה כל אהן עובדה עביד וכל מלאכיה אסתדרו בדיל משה למוקרה אה מקום רב כהלה
2:0328	אצלחו לקהל קדיש לית כותה בכל אמי עלמה
2:0329	{כז} השביעי דאתעבד ברגלאיה ארוריה שב מיה דאנגב אל דברה קדמאה הך דאמר אלה
2:0330	תחומיה טמרנון הוו הלכין מסכין מלכו תחומיה קטרת יתון בתשניק רב אמרו נמלך ישראל
2:0331	דיניה אמרים אנן נמלכנוכון בקשט אמרו נקטל ישראל רגזה אמר נקטלנוכון בקשט אמרו נסב
2:0332	מנון דלון קשטה אמר אנון יסבון חקון מנוכון אמרו נעזר מנון קניאנה קשטה אמר לית לוכון
2:0333	בון מטו אמרו נעבד עמון קרב וקשטה אמר אזדמנו כדו לקרבי אמרו נתבר שרוון וקשטה אמר
2:0334	אנה אנדנה שרוכון ירבה ישראל כדו וירום קשטה מרבי לון וזכותה מוקרה יתון אה עלמה
2:0335	אנשם וגלי איטבו וסב חלקה טבה מן זכו חיולה סימי דאיטבו {בעמלה}<בעלמה> קרצת מנירה בכל זבן
2:0336	לידעוים אהן בעלמה אמה אתחיל איקרה כות ישראל גוני סימנים בדילה גוני פליאן בגללה
2:0337	וסיעת מלאכיה אתת לסעדה וכבודה רבה הגלה בדיל קוממותה וזכותה עליו מרפרפה ומרה
2:0338	מרעי יתה
2:0339	{כח} תמינה דאתעבד בשוטריה דהוו מתעבדים בבישו לבני ישראל מכין לון בצמות קשיה עד
2:0340	יעבדו דמית לבניה וכן אמר קשטה בכתבה תשגר תקופך יסיפון כקסה דהוו מצערין לון בכל
2:0341	זבן עד ייתון קסה ויעבדון לבניה התוקדת {גויותון}<גויהתון> באש לגו ימה וכד חזהון ישראל כדן
2:0342	אשתרר לבה דקשטה מגיח עליו ונסב חלקה ממן אלחצה וידע רבין ארשיו ומה לון טמיר וכל
2:0343	מה אתעבד בגלל סקפנון ייתי בשלם משה מהימנה עלמה אמר ובוראיה שאלים ייתי בשלם
2:0344	נביה רבה משה מגלי קשטה וסתר שקרה ייתי בשלם נביה רבה משה מוקר זכותה ומאבד
2:0345	בישיה ייתי בשלם נביה רבה משה ירבי לטביה וינדנד חיביה ייתי בשלם נביה רבה משה
2:0346	ויגלי אגר טב לאנשים הטיבו רבו אתחזית לגו יתה מקומה זוג מיה ואשתה כחדה אהן סימן
2:0347	יתר אתחיל על כלה דמיה ואשתה תמן אתחזו שלטנות מיה אתנדנדת ושלטנות אשתה אתגברת
2:0348	רבות צעורתה דאדם תמן אתידעת דמיה ואשתה לגוה הזדרמו אדם גויתה מן עפרה ואשתה
2:0349	רבת בה חיל וחכמה שרואה מנה סביל ברוחה ומנה חכמתה דערת בלבה יתודי אהן מלכה
2:0350	{דהו דהותה}<דהודהותה> תרבי אמורה בריכה שעתה דצער בה אדם מלא כל עלמה תשבחן למרה דעלמה
2:0351	בריכה שעתה דבה אזדמן מיה ואשתה בגו ים סוף בריכה שעתה דבה אזדמן מיה ואשתה
2:0352	לאבדן כפוריה יניר עלמה לקבל קשטה דו מתחזי בגלל רחמיו טב הוא קשטה וטבין רחמיו
2:0353	וטוב עלמה כד יתחזי ננצר קדמיו ונודי לגדלה דמה דנהי שוין לכן ונסגד ונימר לית אלה אלא
2:0354	אחד
2:0355	{כט} התשיעי דאתחזי ברבו רבה בלוד לדבב כד זעק נביה רבה משה פתחת ארעה פמה
2:0356	למבלע ירום מלכה דרבה ממלכותה וכן אמר בכתבה קדישה נתחת ימינך בלעתון ארעה מה
2:0357	רבה בישאת אנש אתמסר לכן והוא חובתה יתרה על כן קרח וסיעתיו אתגזו בכן בדיל מימרון
2:0358	"רב לכם" אה ארבעה גונין אצטמתו למרבה יתה עובדה דאתעבד רוחה מלעל וגבורתה בממצעי
2:0359	מלה נפקת כשלחי מרגל כבוד אפרס תקיפו קעמת מה דאלין עבדו לאלין עבדו דינה לרע
2:0360	מגיפתה לעל מה אהן מרשי אהן מעבד רוחה מנשבין וגבוראתה שמעים פתחים פמה דארעה
2:0361	למבלע אנשמה מלעל הופעת ברבו וארבעתי אקריה דגדל בון אדם {קבולתה}<קבלותה> בקשט דמות
2:0362	אנשים טבים אתרבו בחסד
2:0363	{ל} עסיראה אבדן מצראי במיעתון בצברה במהי צפרה בחכמת קשטה בעזרות מיה הך מה
2:0364	דהות בשרואה ביכלות חילה דכפתה ואנון כהלון נטלין בדינה משתנקין ברב יכלותה וקעם
2:0365	אדם בעלמה {ממלל}<מכלל> באפי צפרה למרבאה אודהו כן מצראי בצפרה אבדים וכל עלמה דחל מן
2:0366	יתה עובדה וכן אמר בכתבה קדישה ועזר ימה לפנות צפרה לעמוקה עמי רזה הדה מלתה ושבח
2:0367	אמורה באנציר לבב אמר בגלל ימה דעזרה לעמוקה בגהו רבה עד יחכם כל דריה דלית בחיל
2:0368	אנש יכל מגוז לגוה הלו הוה לית לה חמוק חיול לא הוה תמן סימן במד עביד וארום מיה
2:0369	דהוו לגוה אסגרון ברב יכלותה ודמה יתון לטורים מרב מסגרון מחכם דתמן חמוק חיול ואמר
2:0370	חכמה רבה דלית בחיל אנש משומנה ופרעה ועמו בימה אבדים במגוי רב וחיול מותר