| ms01 pg021 sd1 ln34 | ליבריך "לאחריה", מידי הוא טעמ׳ אלא "יציאת מצרים", משום |
| ms01 pg021 sd1 ln35 | הא אידכר לה "בק׳ש", |
| ms01 pg021 sd1 ln36 | ולימ׳ הא ולא בעי האי, "ק׳ש" עדיפא, |
| ms01 pg021 sd1 ln37 | דאית בה תרתי, |
| ms01 pg021 sd1 ln42 | איני, והאמ׳ רב נחמן, כי הוינא בי רבה בר אבוה בעו מיניה, הני <בני >בי רב |
| ms01 pg021 sd1 ln43 | דטעו ומדכרי "דחול בשבת" מהו דניגמרו, אמ׳ להו, "גומר כל אותה ברכה", |
| ms01 pg021 sd1 ln44 | הכי השתא, התם גברא בר חיובא הוא, ורבנן הוא דלא אטרחוה משום "כבוד שבת, אבל" |
| ms01 pg021 sd1 ln45 | הכא הא צלי ליה, |
| ms01 pg021 sd1 ln47 | וצריכ׳, דאי אשמעי׳ קמית׳, הני מילי "יחיד ויחיד" |
| ms01 pg021 sd2 ln01 | "או צבור וצבור", "אבל יחיד" לגבי "ציבור" כמאן |
| ms01 pg021 sd2 ln02 | דלא צלי דמי, צריכא, ואי אשמעי׳ הא, |
| ms01 pg021 sd2 ln03 | משום דלא אתחיל, אבל קמית׳ דאתחיל |
| ms01 pg021 sd2 ln04 | בה אימא ליגמרה, צריכא |
| ms01 pg021 sd2 ln20 | דכולי עלמ׳ מיפסק לא פסיק, |
| ms01 pg021 sd2 ln21 | איבעיא להו, "מהו שיפסיק באמן יהא שמיה רבא מברך", |
| ms01 pg021 sd2 ln26 | ולית הלכת׳ כוותיה, |
| ms01 pg021 sd2 ln33 | וכי תימ׳, ר׳ יהודה לא דריש "סמוכין" |
| ms01 pg021 sd2 ln34 | והאמ׳ רב יוסף, אפי׳ למאן דלא דריש |
| ms01 pg021 sd2 ln35 | "סמוכין בכל התורה, במשנה תורה" דריש, |
| ms01 pg021 sd2 ln36 | דהא ר׳ יהודה לא דריש "סימוכין בכל" |
| ms01 pg021 sd2 ln37 | "התורה, ובמשנה תורה" דריש |
| ms01 pg021 sd2 ln38 | "ובכל התורה" מנא לן דלא דריש, |
| ms01 pg021 sd2 ln45 | מ׳ל דדריש, |
| ms01 pg021 sd2 ln50 | אין, "במשנה תורה" דריש, |
| ms01 pg021 sd2 ln54 | עד כאן לא פטר ר׳ יהודה אלא "בזה שראה קרי", דמעיקרא לא |
|
| ms01 pg021 sd2 ln55 | בר "טבילה" הוא, "אבל בעל קרי" גרידא הכי נמי דמחייב וכי תימ׳, ר׳ יהודה "בעל קרי" גרידא נמי פטר, |
|
| ms01 pg021 sd2 ln57 | מאן קתני לה, אלימא רבנן, השתא "זב שראה קרי", מעיקרא לאו בר "טבילה" הוא מחייבי רבנן, |
| ms01 pg021 sd2 ln58 | "משמשת וראתה נדה" דמעיקרא בת "טבילה" היא "לא כ׳ש", |
