| ms01 pg134 sd1 ln24 | וליעבדוה לשיפתא לתתאי ועיפופא לעילאי, אמרה לי אים, האי ינוקא |
| ms01 pg134 sd1 ln25 | דלא ידיע בי מפקתיה, לישפי משח׳ ולוקמיה להדי יומא, והיכא דזיג |
| ms01 pg134 sd1 ln26 | ליקרעיה בשעורתא "שתי וערב, אבל בכלי מתכות" לא, משום דזריף, |
| ms01 pg134 sd1 ln27 | אמרה לי אים, האי ינוקא דלא מאיץ מיקר הוא דקר פומיה, ^מאי תקנתיה^, ליתי |
| ms01 pg134 sd1 ln28 | כסא דגומרי ולוקמו ליה בהדי פומיה, וכד חאים פומיה מאיץ, ^אמרה^ |
| ms01 pg134 sd1 ln30 | לי אים, האי ינוקא דלא מעוי ליתוי לסילתיה דאמיה ולישרקיה עלויה^ |
| ms0x pg134 sd1 ln31 | ^ומעוי,^ |
| ms01 pg134 sd1 ln29 | ^האי ינוקא דלא מינשתיס, לינפפא בנפפותא ומנשתי{{ס}}<ם>,^ |
| ms01 pg134 sd1 ln31 | אמרה לי האי, האי ינוקא דקטין, לייתיוה לשלייתא דאימיה, |
| ms01 pg134 sd1 ln32 | ולישרקוה עילויה מקטינא לאלימא, ואי אלים מאולמא לקטינא, |
| ms01 pg134 sd1 ln33 | אמרה לי אים, האי ינוקא דסומק משום דאכתי לא איבלע ביה דמיה, ובתר הכי לימהילוה, |
| ms01 pg134 sd1 ln34 | והאי דירוק, משום דאכתי לא נפל ביה דמיה הוא ולירתחו ליה |
| ms01 pg134 sd1 ln35 | עד דנפיל ליה דמיה ולימהלוה, |
| ms01 pg134 sd2 ln23 | אתאן לתנא קמא, |
| ms01 pg134 sd2 ln24 | "משום דגדול" לא סליק בישרא יתירה חייא, ההוא דאתא לקמיה |
| ms01 pg134 sd2 ln25 | דרבא, אורי ליה כשמעתיה, איחלש רבא, אמ׳, אנא בהדי תרגומא דאסבי למה |
| ms01 pg134 sd2 ln26 | לי, אמרה ליה רבנן, והתניא כותיה דמר, אמ׳ להו, מתני׳ כוותיהו |
| ms01 pg134 sd2 ln27 | דוקא, |
| ms01 pg134 sd2 ln33 | אמ׳ להו ההוא מרבנן ור׳ יעקב שמיה, |
| ms01 pg134 sd2 ln34 | מי גרע "מחמין שעל גבי מכה בשבת", |
| ms01 pg134 sd2 ln38 | אנא בעאי דאישני ליה, וקדים ושאני ליה רב יוסף "מפני שסכנה היא לו", |
| ms01 pg134 sd2 ln49 | קשיא "כתיתין אכתיתין", לא קשיא, הא בחדתי הא בעתיקי, אמ׳ אביי, ש׳ם |
| ms01 pg134 sd2 ln50 | האי ניקרא מאסי, |
| ms01 pg135 sd1 ln24 | רב אדא בר אהבה אתיליד ליה |
| ms01 pg135 sd1 ln25 | ינוקא "כשהוא מהול", אהדריה אתריסר |
| ms01 pg135 sd1 ln26 | מהולאי עד דשויוה "כרות שפכה", אמ׳, |
| ms01 pg135 sd1 ln27 | תיתי לי דעברי אדרב, ^א׳ל רב נחמן^, |
| ms01 pg135 sd1 ln28 | ואדשמואל לא עבר מר, |
| ms01 pg135 sd2 ln04 | ועד כאן לא פליגי אלא |
| ms01 pg135 sd2 ln05 | "לחלל עליו את השבת, אבל לשמונה" ודאי |
| ms01 pg135 sd2 ln06 | מהלינן ליה, הא בהא תליא, |
| ms01 pg135 sd2 ln30 | אלא לתנא קמא, בשלמא כולהי משכחת להי, אלא "יליד" |
| ms01 pg135 sd2 ln31 | "בית נימול אחד" היכי משכחת לה, |
| ms01 pg135 sd2 ln40 | הא "לא שהה" ספיקא הוי, |
| ms01 pg136 sd1 ln01 | ממהל ה^י^כי מהלינן ליה, אמ׳ רב אדא |
| ms01 pg136 sd1 ln02 | בר אהבה, משום דאיתיביה "ממה נפשך", דאי "חי" |
| ms01 pg136 sd1 ln03 | הוא, שפיר קא מהיל, ואי לא "מחתך בשר" בעלמא |
| ms01 pg136 sd1 ln04 | הוא, ואלא הא דתניא "ספק בן שבעה ספק בן שמונה" |
| ms01 pg136 sd1 ln05 | "אין מחללין עליו את השבת", אמאי, ונמהליה, |
| ms01 pg136 sd1 ln06 | "ממה נפשך" דאי "חי" הוא, שפיר קא מהיל, ואי |
| ms01 pg136 sd1 ln07 | לא "מחתך בבשר" הוא, |
| ms01 pg136 sd1 ln09 | ממהל, הכי נמי דמהלינן ליה, |
| ms01 pg136 sd1 ln40 | והא רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע |
| ms01 pg136 sd1 ln41 | איקלעו לבי בריה דרב אידי בר אבין, ועבדו |
| ms01 pg136 sd1 ln42 | להו עיגלא תילתא ביממא דשבעא, ואמרו |
| ms01 pg136 sd1 ln43 | ליה, אי אתרחיתו עד לאורתא הוה |
| ms01 pg136 sd1 ln44 | אכלינן מיניה, ־<השתא לא אכלי׳ מיניה#10#> |
| ms01 pg136 sd1 ln46 | בריה דרב דימי בר |
| ms01 pg136 sd1 ln47 | יוסף איתיליד ליה ההוא ינוקא ושכיב בגו תלתין יומין, ויתיב וקא מתאביל עלויה, |
| ms01 pg136 sd1 ln48 | אמ׳ ליה אבוה, צוורני^י^תא קא בעית למיכל, אמ׳ ליה, קים ליה בגויה "שכלו לו חדשיו", |
| ms01 pg136 sd1 ln49 | רב אשי איקלע לבי רב כהנ׳, איתריעא ליה מילתא בגו תלתין יומין, חזי^י^ה דיתיב |
