| ms01 pg102 sd1 ln19 | חסורי מיחסרא |
| ms01 pg102 sd1 ln20 | והכי קתני ٠٠٠, |
| ms01 pg102 sd1 ln38 | התם ^ד^לא קא מיכוין, ^הכא דקא מכוין^ |
| ms01 pg102 sd1 ln44 | אלא כיון דקא מכוין "מחשבתו" משויא ליה "מקום", |
| ms01 pg102 sd1 ln45 | הכא נמי דקא מכוין "מחשבתו" משויא ליה "מקום", |
| ms01 pg102 sd2 ln07 | למאי חאזי, |
| ms01 pg102 sd2 ln11 | כיון דמשתכ{{ב}}ן לא עבדי הכי, |
| ms01 pg102 sd2 ln24 | תלתה בנייני |
| ms01 pg102 sd2 ln25 | הוו, תתאה מציעאה {{בעי נמי טינא}} עילאה, ^תתאי^ בצי{{ר}}<ד>ו{{ר}}<ד>י |
| ms01 pg102 sd2 ln26 | ועפרא, מציעאה בעי נמי טינא, עילאה "בהנחה" |
| ms01 pg102 sd2 ln27 | בעלמ׳, "מסתת" משום מאי מיחייב, |
| ms01 pg102 sd2 ln31 | האי מא{י}<ן> דמעייל שופתא בקופינ׳ דמרא, |
| ms01 pg102 sd2 ln32 | רב אמ׳ "משום בונה ושמואל אמ׳, משום מכה" |
| ms01 pg102 sd2 ln33 | "בפטיש", וצריכא, דאי אשמעי׳ קמיתא, בההיא |
| ms01 pg102 sd2 ln34 | קאמ׳ רב ٠٠٠, |
| ms01 pg102 sd2 ln36 | אימא מודה ליה לשמואל, צריכא, ואי אשמעי׳ בהא, |
| ms01 pg102 sd2 ln37 | בהא קאמ׳ רב משום דדאמי "לבנין" דעבדין ליה |
| ms01 pg102 sd2 ln38 | לאוירא, אבל עייל שופתא בקופינא דמרא "דאין" |
| ms01 pg102 sd2 ln39 | "דרך בנין בכך" אימ׳ מודה ליה לשמואל, צריכא, |
| ms01 pg102 sd2 ln40 | אשמעינן בהא, בהא קאמ׳ שמואל אבל |
| ms01 pg102 sd2 ln41 | בהנך תרתי אימא מודה ליה לרב, צריכא, |
| ms01 pg102 sd2 ln43 | "מסתת" משום מאי מיחייב, אחוי ליה בידיה, |
| ms01 pg102 sd2 ln44 | "משום מכה בפטיש ٠٠٠" |
| ms01 pg103 sd1 ln01 | בשלמא לרב מיחאזי |
| ms01 pg103 sd1 ln02 | כמאן דחר חורתא לבני^י^נא, אלא לשמואל |
| ms01 pg103 sd1 ln03 | לאו "גמר מלאכה" היא, הכא במאי עסיקינן, |
| ms01 pg103 sd1 ln04 | דברזייה ברימצא דפרזלא ושבקוה בגויה, |
| ms01 pg103 sd1 ln05 | דהיינו "מלאכה", "זה הכלל" |
| ms01 pg103 sd1 ln06 | לאיתויי מאי, היכא דחק קפיזא בקבא, |
| ms01 pg103 sd1 ln09 | קשו בה בני רחבה, |
| ms01 pg103 sd1 ln10 | אלא "מעתה" חזא אומנותא בשבתא וגמרה הכי |
| ms01 pg103 sd1 ln11 | נמי דמיחייב, |
| ms01 pg103 sd1 ln20 | למאי חאזי, לביז{{אר}}^רא^ דקארא, |
| ms01 pg103 sd1 ln26 | אטו כולהו לאו "ליפות את הקרקע" נינהי, |
| ms01 pg103 sd1 ln28 | אפי׳ תימא "בשדה" דלאו "אגם", |
| ms01 pg103 sd1 ln29 | כ{{י}}^ג^ון דלא קא מיכוין שרי, |
| ms01 pg103 sd1 ln30 | מודה ר׳ שמעון בדפסיק רישיה ולא |
| ms01 pg103 sd1 ln31 | ימות, לא צריכא, דקא עביד בארעא דחבריה, |
| ms01 pg103 sd1 ln45 | רב יעקב ברה דבת יעקב אמ׳, הא מני, |
| ms01 pg103 sd1 ln47 | והא ^מדסופא^ ר׳ יוסי הוי רישא לאו ר׳ |
| ms01 pg103 sd1 ln48 | יוסי הוי, כולה ר׳ יוסי היא, |
| ms01 pg103 sd2 ln22 | הא דידיה הא דרביה, |
| ms01 pg103 sd2 ln24 | ר׳ שמעון היינו תנא קמא, וכי תימא, אלף אלף ד"אאזרך" איכ׳ ביניהו, תנא קמא |
| ms01 pg103 sd2 ln25 | סבר, אלף אלף ד"אאזרך" לא מיחייב, ור׳ שמעון סבר, כיון דאיתיה דגלאטורי בעלמ׳ |
| ms01 pg103 sd2 ln26 | מיחייב, למימרא דר׳ שמעון לחומרא, |
| ms01 pg103 sd2 ln28 | אלא ר׳ שמעון הא אתא |
| ms01 pg103 sd2 ln29 | לאשמועי׳ "ועד שיכתוב את כולו", ו!א!י מצית אמרת הכי, |
| ms01 pg103 sd2 ln30 | תריץ הכי ٠٠٠, |
| ms01 pg104 sd1 ln01 | עלוי קא מעלי ליה, |
| ms01 pg104 sd1 ln03 | אלא "סתום ועשאו פתוח" גרועי קא מגרע ליה, |
| ms01 pg104 sd1 ln07 | מיהוה הואי ולא הוו ידעי |
