| ms01 pg007 sd1 ln01 | וניבטלה "בשש" כיון דאסרוה רבנן שויוה רבנן |
| ms01 pg007 sd1 ln02 | כדאוריתא, |
| ms01 pg007 sd1 ln06 | ולבתר אסוריה לא מצי מבטיל, |
| ms01 pg007 sd1 ln11 | אלא "יום טוב" לבתר אסוריה הוא, |
| ms01 pg007 sd1 ln12 | הכא "בתלמיד חכמ׳" עסיקינן, |
|
| ms01 pg007 sd1 ln15 | וקדים מבטיל לה מעיקרא, מקמי דנמטי זמן איסורה, דוקא |
|
| ms01 pg007 sd1 ln16 | נמי, דקתני ٠٠٠, |
| ms01 pg007 sd1 ln17 | שמע מנה |
| ms01 pg007 sd1 ln19 | היכ{{ן}}<י> דאמי, או דידעינן "דחמץ" הוא כי |
| ms01 pg007 sd1 ln20 | "רבתה מצה", מאי הוי, ואלא מאי, או דלא ידעינן |
| ms01 pg007 sd1 ln21 | או "חמץ" הוא או "מצה" |
| ms01 pg007 sd1 ln23 | ^הוא^ וניזי בתר בתרא־ |
| ms01 pg007 sd1 ln31 | הכי כי "רבתה מצה" מאי |
| ms01 pg007 sd1 ln32 | האוי, לא תימא, כי "רבתה מצה", |
| ms01 pg007 sd1 ln33 | "כיון שרבו ימי מצה" פשיטא, לא צריכה דאיעפש טפי, מהו דתימא, |
| ms01 pg007 sd1 ln34 | ^ד^מעיקרא, הא קא משמעלן "דכיון שרבו ימי מצה" |
| ms01 pg007 sd1 ln35 | אימור נהמא חמימא אחיתו עלה תרי תלתא זמני |
| ms01 pg007 sd1 ln36 | ואיעפש |
| ms01 pg007 sd1 ln37 | ומי אמרינן, זי בתר בתרא, |
| ms01 pg007 sd1 ln40 | הכא "בתיבה ٠٠٠" עסיקינן, |
| ms01 pg007 sd1 ln42 | כגון דאשתכח בגומא, |
| ms01 pg007 sd1 ln44 | "לבער" דכל עלמא לא פליגי "דלהבא" משמע, |
| ms01 pg007 sd2 ln01 | כי פליגי "בעל ביעור חמץ", דמר סבר, "לשעבר" |
| ms01 pg007 sd2 ln02 | משמע, "להבא" לא ̇מ̇שמ̇ע̇, ומר סבר, "להבא" נמי משמע, |
| ms01 pg007 sd2 ln03 | <ו#01#>ל̇א מהל, |
| ms01 pg007 sd2 ln04 | הכי ̇נ̇<ימא#01#>, "למולּ" לא סגיא דלאו איהו |
| ms01 pg007 sd2 ln05 | מהיל, "אבי הבן" מאי איכא למימר, הכי נמי, |
| ms01 pg007 sd2 ln07 | והא לא שחט, היכי |
| ms01 pg007 sd2 ln08 | נימא, "לשחוט", לא סגיא דלאו איהו שחיט, |
| ms01 pg007 sd2 ln09 | "פסח וקדשים" מאי איכא למימר, הכי נמי |
| ms01 pg007 sd2 ln13 | אמאי, האיי לא נפק, שאני התם דכיון |
