← Back
The Comprehensive Aramaic Lexicon
← Return to the Text Browser
click on the file description for more information

71004: BT Pes

Click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

ms01 pg025 sd1 ln07 אם א^י^תה ניפרוך ٠٠٠,
ms01 pg025 sd1 ln09 ואביי, "תומר" במאי,
ms01 pg025 sd1 ln11 הא לא כתיבא ביה "אכילה" בגופיה, ואידך
ms01 pg025 sd1 ln12 "מנבלה" יליף, ־^כיון דאתקש "לנבלה כנבלה,"^
ms01 pg025 sd1 ln14 ואידך, להכי לא כתב רחמ׳ "אכילה" בגופיה, "לומר ٠٠٠"
ms01 pg025 sd1 ln15 וניפרוך ٠٠٠,
ms01 pg025 sd1 ln22 תרי קראיי כתיבי,
ms01 pg025 sd1 ln29 "ועצי אשרה" שאני,
ms01 pg025 sd2 ln10 "ורוצח" גופיה מנא לן, סברא הוא, כי

ms01 pg025 sd2 ln11 ההוא דאתא לקמיה דרבא, אמר ליה, אמ׳ לי מרי דוראי,

ms01 pg025 sd2 ln12 זיל קטליה לפלניא, ואילא קטילנא לך,
ms01 pg025 sd2 ln13 אמר ליה, מאי חזית דדמא
ms01 pg025 sd2 ln14 דידך סומק, דלמא דמא דחברך
ms01 pg025 sd2 ln15 סומק טפי, רבינא אשכחיה למר בר רב אשי
ms01 pg025 sd2 ln16 דקא שייף ליה לברתיה גורקי "דערלה," אמר ליה,
ms01 pg025 sd2 ln17 אימא אמור רבנן היכא דאיכא "סכנה", היכא דליכא
ms01 pg025 sd2 ln18 "סכנה" מי אמור, אמר ליה, אשתא
ms01 pg025 sd2 ln19 צמירתא סכנתא היא, איכא דאמרי,
ms01 pg025 sd2 ln20 הכי אמר ליה, מידי "דרך הנאתן" קא עבידנא,
ms01 pg025 sd2 ln22 אפשר וקא מיכון
ms01 pg025 sd2 ln23 כולי עלמא לא פליגי דאסיר,
ms01 pg025 sd2 ln24 לא אפשר ^ולא קא^ מיכון, כולי עלמא לא
ms01 pg025 sd2 ln25 פליגי דשרי, אלא כי פליגי היכא דאפשר ולא קא מיכון,
ms01 pg025 sd2 ln26 אליבא דר׳ יהודה לא תבעי לך, דאמר "דבר שאינו ٠٠٠"
ms01 pg025 sd2 ln27 אלא כי תיבי לך
ms01 pg025 sd2 ln28 אליבא דר׳ שמעון דאמ׳, "דבר ٠٠٠"
ms01 pg025 sd2 ln29 אביי כר׳ שמעון, רבא, עד כען לא
ms01 pg025 sd2 ln30 קאמ׳ ר׳ שמעון התם אלא היכא דל̇א̇ איפשר אבל
ms01 pg025 sd2 ln31 היכא דאפשר לא ٠٠٠, אפשר ̇ו̇לא
ms01 pg025 sd2 ln32 קא מיכון הינו פלוגתיהו
ms01 pg025 sd2 ln34 אלא כי פ̇ל̇<יגי#02#> היכא דלא אפשר וקא מיכון,
ms01 pg025 sd2 ln35 אליבא דר׳ שמעון לא תיבי לך דאזיל בתר "כוונה"
ms01 pg025 sd2 ln36 אלא כי תיבי לך אליבא דר׳
ms01 pg025 sd2 ln37 יהודה, אביי דר׳ יהודה, לא̇י/ו/̇ אמ׳ ר׳ יהודה, היכא דאפשר ולא קא מיכוון "עשו שאין מתכוין כמתכוין", היכא דלא אפשר נמי "עשו מתכוין כשאין מתכוין",