| ms01 pg113 sd2 ln03 | כגון רב חנניא ורב אושעיה דאושכפי |
| ms01 pg113 sd2 ln04 | הוו, ויתבי בשוקא "דזונות," |
| ms01 pg113 sd2 ln05 | ועבד̇י̇ להי מסאני "לזונות," ומסמי להו |
| ms01 pg113 sd2 ln06 | ולא מדלי עיניהו |
| ms01 pg113 sd2 ln07 | ומיסתכלי בהי, וימיו בהו, לא חייהו דרבנן |
| ms01 pg113 sd2 ln08 | קשישי דרארא, |
| ms01 pg113 sd2 ln14 | כי הא דטוביה חטא, אתא זיגורא |
| ms01 pg113 sd2 ln15 | סהיד ביה קמיה דרב פפא, נגדיה |
| ms01 pg113 sd2 ln16 | רב פפא לזיגור, טוביה חטא זיגור מינגד, |
| ms01 pg113 sd2 ln21 | "שונא" מאן, |
| ms01 pg113 sd2 ln22 | או נימא "שונא גוי", |
| ms01 pg113 sd2 ln24 | ואלא "שונא ישראל", היכי דמי, או דלא קא ̇עב̇יד ולא מיד̇י̇ מישרי למסנייה, והא כת׳, "לא תשנא את אחיך" |
| ms01 pg113 sd2 ln25 | "בלבביך", ואלא דאיכא סהדי דעבד איסורא, כולי עלמא נמי מיסנא סנו ליה, מאי |
| ms01 pg113 sd2 ln26 | שנא הוא, אלא לאו כי האיי גונא דחזא ביה הוא "דבר ערוה", |
| ms01 pg113 sd2 ln28 | מהו למימר ליה לריביה עליה ומשנייה, אמר ליה, אם מהימן ליה לרביה |
| ms01 pg113 sd2 ln29 | כי בתרי נימא ליה, ואלא לא נימא ליה, |
| ms01 pg113 sd2 ln30 | וכולהי איתנהו בי, |
| ms01 pg113 sd2 ln35 | ותנא קמא, זמנין "דכתובתה מרובה", אונמי |
| ms01 pg113 sd2 ln36 | לא מצי מגרש לה, |
