| ms01 pg027 sd1 ln05 | ותרי קלי מי משתמע, |
| ms01 pg027 sd1 ln08 | למימרא דאי שמע איניש "סוף תקיעה בלא" |
| ms01 pg027 sd1 ln09 | "תחלת תקיעה יצא", וממילא "תחלת תקיעה" |
| ms01 pg027 sd1 ln10 | "בלא סוף תקיעה יצא", ומי נפיק, |
| ms01 pg027 sd1 ln12 | ואמאי, תסליק ליה לתרתי, פסוקי תקיעתא |
| ms01 pg027 sd1 ln13 | מהדדי לא מפסקינן, |
| ms01 pg027 sd1 ln16 | ואמאי, תיפוק "בתחלת תקיעה" מקמי |
| ms01 pg027 sd1 ln17 | דליערבב קלא, אלא ת{ד}<ר>י קלי מחד גברא |
| ms01 pg027 sd1 ln18 | לא משתמע, מתרי גברי משתמעי, ומתרי |
| ms01 pg027 sd1 ln19 | גברי מי משתמעי, |
| ms01 pg027 sd1 ln21 | הא לא דמיא אלא |
| ms01 pg027 sd1 ln22 | לסופא, |
| ms01 pg027 sd1 ln23 | אלמא כיון דחביב עליה יהיב דעתיה ושמע, הכא נמי כיון |
| ms01 pg027 sd1 ln24 | דחביב עליה יהיב דעתיה ושמע, |
|
| ms01 pg027 sd1 ln26 | מאי שנא התם "דזהב" ומאי שנא התם "דכסף", איבעית אימא, כל כנופיא |
|
| ms01 pg027 sd1 ln27 | דכספא הוא, |
| ms01 pg027 sd1 ln28 | התם נמי ניעביד "דכסף", אפילו הכי "כבוד יום טוב" עדיף, |
| ms01 pg027 sd1 ln29 | רב פפא בר שמואל סבר למעבד עובדא כי הא מתניתא, |
| ms01 pg027 sd1 ln37 | כמאן מצלינן האידנא, |
| ms01 pg027 sd1 ln39 | דאיתיה "בראש השנה" |
| ms01 pg027 sd1 ln40 | ולא איתיה "ביובל", כי קתני אשארא, |
| ms01 pg027 sd1 ln43 | דאיתיה "בראש השנה" וליתיה "ביובל", כי קתני אשארא, |
| ms01 pg027 sd2 ln20 | לא תימא דהפכיה ככיתונא, אלא "שהרחיב הקצר וקיצר את הרחב", |
| ms01 pg027 sd2 ln26 | ואיכא דמתני לה אסופא, |
| ms01 pg027 sd2 ln31 | שלחו ליה לאבוה דשמואל, |
| ms01 pg027 sd2 ln32 | פשיטא, כולהו מיקדח קדיחי להו, |
| ms01 pg027 sd2 ln36 | ואיכא דראמי להו מירמא, |
