| ms01 pg020 sd1 ln01 | "לעולם" ר׳ יהודה היא, ואפלו "לכתחלה" ולא קשיא, |
| ms01 pg020 sd1 ln02 | הא דידיה והא דרביה, |
| ms01 pg020 sd1 ln08 | השתא דאתית להכא אפ׳ תימא, |
| ms01 pg020 sd1 ln09 | ר׳ יהודה כרביה סבירא ליה, דאיע̇בי̇ד אין "לכתחלה" לא, |
| ms01 pg020 sd1 ln16 | ולימרו ליה ٠٠٠, |
| ms01 pg020 sd1 ln17 | חדא ועוד קא אמרו ליה, |
| ms01 pg020 sd1 ln31 | ואיתקש "טבילה להזאה", |
| ms01 pg020 sd1 ln36 | איתקש "לבעל קרי", |
| ms01 pg020 sd1 ln38 | "מה בעל קרי" טביל ביומיה, "אף" הוא נמי |
| ms01 pg020 sd1 ln39 | טביל ביומיה, והא ביומה לא מציא |
| ms01 pg020 sd1 ln40 | טבלה, דכת׳ ٠٠٠, |
| ms01 pg020 sd1 ln41 | "יהיה בנדתה", בליליא מיהא תעביד "מקצת" |
| ms01 pg020 sd1 ln42 | "שימור ותטבול," קא משמע לן כיון דבעיא "ספירא" |
| ms01 pg020 sd2 ln01 | "ספירה" ביממא היא, |
| ms01 pg020 sd2 ln05 | והא קימא לן דמכי ערבא שמשא |
|
| ms01 pg020 sd2 ln06 | ועד "צאת הכוכבים" לא האוי ליליא, |
|
| ms01 pg020 sd2 ln10 | מאי "ואומר", וכי תימא, |
| ms01 pg020 sd2 ln12 | אינהו דמחרפי ומקדמי ומחשכי |
| ms01 pg020 sd2 ln11 | אבל יממא כולי האי לא הואי, |
| ms01 pg020 sd2 ln30 | "ותפלת המוספין כמוספין" שויוה רבנן, |
| ms01 pg020 sd2 ln38 | איתקוש "סמיכה לשחיטה", |
| ms01 pg020 sd2 ln40 | דאי תקוש "לתנופה", |
