| ms01 pg100 sd1 ln01 | "בריה" נינהו, "עבד" נמי דילמ׳ |
| ms01 pg100 sd1 ln02 | אתי לאסוקיה "ליוחסין, ערל וטמא" נמי, |
| ms01 pg100 sd1 ln03 | משום דמאיסי |
| ms01 pg100 sd1 ln07 | מאי בנייהו, איכא בנייהו |
| ms01 pg100 sd1 ln08 | בידרי דמקרב למתא ולא שכיחי ביה אינשי, |
| ms01 pg100 sd1 ln09 | או נמי דמרחק ושכיחי ביה אינשי |
| ms01 pg100 sd1 ln11 | "אבל ערל" משדרינן |
| ms01 pg100 sd1 ln12 | ליה, מאי טעמ׳, משום "דאנוס, טמא" נמי |
| ms01 pg100 sd1 ln13 | "איסור", האי נפיש אונסיה והאי לא נפיש |
| ms01 pg100 sd1 ln14 | אונסיה, |
| ms01 pg100 sd1 ln19 | "מראש" כי הוה אתו גברא ואיתתא |
|
| ms01 pg100 sd1 ln20 | לדינא לקמאי הוה שרינא תיגרא דגברא |
|
| ms01 pg100 sd1 ln21 | ברישא, אמנא דמחייב "במצות", השתא דשמע{ת}<נ>א |
| ms01 pg100 sd1 ln22 | להא שמעתא, שרינן תיגרא דאיתתא ברישא, מאי טעמ׳, |
| ms01 pg100 sd1 ln23 | משום זילותא |
| ms01 pg100 sd1 ln28 | למאי הילכתא, |
| ms01 pg100 sd1 ln31 | קרי {{בי}}^כ^ן |
| ms01 pg100 sd1 ln33 | דמסיק להו משום "עצים" |
| ms01 pg100 sd1 ln35 | הניחא |
| ms01 pg100 sd1 ln36 | לר׳ אליעזר, לרבנן מאי איכא למימר, דעבוד כר׳ אלעזר בר׳ שמעון, |
| ms01 pg100 sd2 ln14 | דווקא מיחלץ והדר |
| ms01 pg100 sd2 ln15 | יבומי, אבל יבומי ברישא לא, דקא פגע "ביבמה לשוק" |
| ms01 pg100 sd2 ln16 | מאי "שתוקי" או לימא |
| ms01 pg100 sd2 ln17 | "דמשתקין אותו מנכסי אביו", מי ידעינן אבוה מאן הוא, אלא "שמשתקין ٠٠٠" |
| ms01 pg100 sd2 ln18 | דכתי׳ "והיתה לו ולזרעו אחריו", בעינן "זרעו" |
| ms01 pg100 sd2 ln19 | "מיוחס אחריו" ̇ו̇ליכ׳, אלא "מעתה" אברהם דכתי׳ ביה |
| ms01 pg100 sd2 ln20 | "להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך", מאי קא מיזהר ליה רחמנ׳, הכי קאמ׳ |
| ms01 pg100 sd2 ln21 | ליה, לא תינסוב "גויה ושפחה", דלא ליזיל זרעך בתרה |
| ms01 pg100 sd2 ln22 | והא בעינא "זרעו מיוחס אחריו" וליכא, "זרעו מיוחס אחריו" |
| ms01 pg100 sd2 ln23 | מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמ׳, וכי גזור רבנן, "בזנות, בנישואין" לא |
| ms01 pg100 sd2 ln24 | גזור רבנן "ובזנות" מי גזור רבנן, |
| ms01 pg100 sd2 ln27 | "הן אוננין עליו" היכי משכחת |
| ms01 pg100 sd2 ln28 | לה, קמא הא מית ליה, |
| ms01 pg100 sd2 ln29 | בשלמא "הן אין מיטמאין לו" |
| ms01 pg100 sd2 ln30 | לחומרא, דכל חד וחד דילמ׳ לאו בריה הוא, אלא "הוא אין מיטמא להן" |
| ms01 pg100 sd2 ln31 | בשלמ׳ "לשני" לא ליטמי ליה, ^אלא "ראשון" ליטמי^, "ממה נפשך", אי בריה |
| ms01 pg100 sd2 ln32 | הוא שפיר קא מיטמי ליה, אי בר בתרא הוא "חלל" |
