| ms01 pg107 sd1 ln30 | דאמרת "תמאן" {{שמיט}} אשבוחי משבח להו, סבר, דאי |
| ms01 pg107 sd1 ln31 | לא עיצי לה "קרובים" ומפקי לה מינאי |
| ms01 pg107 sd1 ln33 | ניחא לה |
| ms01 pg107 sd1 ln34 | דליפוק עלה שמא "דאישות" |
| ms01 pg107 sd1 ln38 | דמדעתה מציא עקרא "זיקה", דבעל כרחה לא |
| ms01 pg107 sd1 ln39 | מציא עקרא, "והרי ביאה" דבעל כרחה |
| ms01 pg107 sd2 ln01 | ומציא עקרא, אלא "ביאה ומאמר" דהוא קא עביד בה |
| ms01 pg107 sd2 ln02 | מציא עקרא, "זיקה" דרחמנא רמה עלה לא |
| ms01 pg107 sd2 ln03 | מציא עקרא |
| ms01 pg107 sd2 ln04 | מאי טעמ׳ "נישואין" קמאין קא עקרא, |
| ms01 pg107 sd2 ln06 | ואמאי, "תמאן" |
| ms01 pg107 sd2 ln07 | השתא ותעקרינהו לנישואי קמאי |
| ms01 pg107 sd2 ln12 | "מיאנה בזה אסורה לאחיו", מידי |
| ms01 pg107 sd2 ln13 | דהוה "אבעלת הגט, בעלת הגט" לאו כיון |
| ms01 pg107 sd2 ln14 | דאיתסר לה לחד איתסר לה לכולהו, |
| ms01 pg107 sd2 ln15 | הכא נמי לא שנא |
| ms01 pg107 sd2 ln16 | ולא דמיא "לבעלת הגט, בעלת" |
| ms01 pg107 sd2 ln17 | "הגט" הוא דקא דחי לה, הכא איהי קא דחיא נפשה, |
| ms01 pg107 sd2 ln18 | דקא אמרה ליה, לא רעינא בך ולא צבינא בך, |
| ms01 pg107 sd2 ln19 | בך הוא דלא רעינ׳, הא באחוך רעינא |
| ms01 pg107 sd2 ln20 | לימא |
| ms01 pg107 sd2 ln21 | רב אסי כר׳ הושעיה סבירא ליה, |
| ms01 pg107 sd2 ln22 | בחד "יבם" הכי נמי דמציא עקרא, |
| ms01 pg107 sd2 ln23 | והכא "בשני יבמין" עסיקין, |
| ms01 pg107 sd2 ln29 | מדקא אכיל פירי פשיטא |
|
| ms01 pg107 sd2 ln30 | "דנשואה" הוי, האמרי בית שמאי, תרי קטרי עבדו ביה |
|
| ms01 pg107 sd2 ln32 | מאן תנא, אמ׳ רבה, בית שמאי היא, ואמרי לה פורתא, אביי, אפי׳ תימא בית הלל, עד |
| ms01 pg107 sd2 ln33 | כאן לא קאמרי בית הלל התם אלא דלא בענן "מומחי אבל שלשה" בענן |
| ms01 pg107 sd2 ln38 | חדא זימנא, |
| ms01 pg107 sd2 ln39 | תרתי קתני |
| ms01 pg107 sd2 ln48 | ואמרי לה מתניתא לא רעינא ביה, |
| ms01 pg107 sd2 ln49 | ולא צבינא ביה, ולית אנא בעיא להתנסבא ליה, כיון דחזו דקא נפיש דיבורא אמרו, |
