| ms01 pg120 sd1 ln02 | "מעידה לחברתה" אע׳ג דלא אינסיבא היא |
| ms01 pg120 sd1 ln03 | מנסבינן "לצרה", אלא אי אמרת משום דהיא גופה לא |
| ms01 pg120 sd1 ln04 | מקלקלא נפשה, אי אינסיבא היא מנסבינן "לצרה", אלא |
| ms01 pg120 sd1 ln07 | אי אמרת משום דהיא גופה לא |
| ms01 pg120 sd1 ln08 | מקלקלה נפשה, אי אינסיבא היא מנסבינן "לצרה", ואי לא מינסבה היא לא מנסבינן "לצרה", |
| ms01 pg120 sd1 ln11 | טעמיה דר׳ אלעזר משום |
| ms01 pg120 sd1 ln12 | דאינסיב, לא, ר׳ |
| ms01 pg120 sd1 ln13 | אלעזר "לדבריהן" דרבנן קאמ׳ להו, לדידי "צרה" |
| ms01 pg120 sd1 ln14 | "מעידה לחברתה", ואע׳ג דלא אינסיבא היא |
| ms01 pg120 sd1 ln15 | מנסבינן לה "לצרה", אלא לדידכו אודו לי מיהת |
| ms01 pg120 sd1 ln16 | היכא דאינסיבא היא |
| ms01 pg120 sd1 ln17 | לא מקלקלה נפשה, ורבנן, ושמע מינה "צרה מעידה לחברתה", אימא |
| ms01 pg120 sd1 ln23 | "הותרה ונשאת", וליחוש דילמא בגיטא אתאי, והאי דקאמרה |
| ms01 pg120 sd1 ln24 | הכי לקלקולה "לצרה" הוא דקא מיכוונא, או דאינסיב |
| ms01 pg120 sd1 ln25 | "לישראל", כדקאמרת, הכא במאי עסקינן, דאינסיב "לכהן" |
| ms01 pg120 sd1 ln37 | אבא בר מרת, דהוא אבא בר מניומי, הוו מסקי ביה |
| ms01 pg120 sd1 ln38 | בי ריש גלותא זוזי, איתי קירא |
| ms01 pg120 sd1 ln39 | בבליתא ודבק באפותיה, חליף קמיהו ולא |
| ms01 pg120 sd1 ln40 | אישתמודעוה, |
| ms01 pg120 sd2 ln06 | אי חיישינן "לשאלה חמור בסימני איכוף," היכי |
| ms01 pg120 sd2 ln07 | מהדרינן, לא מושלי אינשי אוכפא משום דמסקב ליה |
| ms01 pg120 sd2 ln08 | לחמריה, "השור בכיס וארנקי וטבעת" |
| ms01 pg120 sd2 ln09 | היכי מהדרינן, "טבעת" חיש לזיופי "כיס וארנקי" |
| ms01 pg120 sd2 ln10 | מנחשי אינשי ולא מושלי, ואיבעי׳ אימא |
| ms01 pg120 sd2 ln11 | "כליו" בחיו{ד}<ר>י ואוכמי וסומקי, |
|
| ms01 pg120 sd2 ln14 | טמויי דלא מטמי הא מיחיא לא חאיי, |
|
| ms01 pg120 sd2 ln19 | ומי מצית מוקמת לה כר׳ שמעון בן אלעזר, |
| ms01 pg120 sd2 ln23 | שאני מיא |
| ms01 pg120 sd2 ln24 | דמרזו "מכה" לדידי |
| ms01 pg120 sd2 ln25 | חזי לי ההוא טייעא ^שקליה^ ספסירא וגי{{ר}}<י>דיה |
| ms01 pg120 sd2 ln26 | לגמליה, ולא אפסיקתיה לנערותיה, |
| ms01 pg120 sd2 ln27 | ההוא ^כחישא^ הוה, |
