| ms01 pg003 sd1 ln01 | אלא לאו דוקא, זימנין מפריש ההוא דפתח בה |
| ms01 pg003 sd1 ln02 | ̇ב̇רישא, וזימנין מפ̇ר̇<ש ההיא ד̇ס̇>ליק מינה ברישא, |
| ms01 pg003 sd1 ln03 | איב׳ אימ׳, "ידות" אידי דאתיין ליה מדרשא, |
| ms01 pg003 sd1 ln04 | מפריש להון ברישא, וליפתח נמי בגוויהו ברישא, כי |
| ms01 pg003 sd1 ln05 | פתח פתח "בכינויין" דאוריתא |
| ms01 pg003 sd1 ln06 | והדר מפריש "ידות" דאתיין ליה מדרשא, |
| ms01 pg003 sd1 ln10 | ומי קא תני "ידות", אלא חסורי קא מחסרת |
| ms01 pg003 sd1 ln11 | לה, אקדים נמי ותני "ידות" ברישא, |
| ms01 pg003 sd1 ln14 | "וידות" ̇ה̇יכא כתיבן, |
| ms01 pg003 sd1 ln28 | הקישא למה |
| ms01 pg003 sd1 ln29 | לי, אי כת׳ "נדר לנדור", כי דכת׳ "נזיר להזיר" |
| ms01 pg003 sd1 ln30 | כי דקא אמרת ולא צריך הקישא, |
| ms01 pg003 sd2 ln07 | מאי "להזיר", שמעת מינה תרתי, איב׳ אימ׳, |
| ms01 pg003 sd2 ln08 | במערבא אמרין, אית תנא דמפיק להון "ידות" |
| ms01 pg003 sd2 ln09 | "מלנדור נדר", ואית תנא דמפיק להון "מככל היוצא מפיו יעשה", |
| ms01 pg003 sd2 ln17 | "בשתים, בל תאחר, דנזירות" היכא |
| ms01 pg003 sd2 ln18 | משכחת לה, |
| ms01 pg003 sd2 ln22 | כגון דאמ׳ "לא איפטר מן העולם עד שאיהא נזיר", דמן ^ה^היא שעתא הוה ליה |
| ms01 pg003 sd2 ln23 | "נזיר", מידעם דהוה על "האומ׳ לאשתו, הרי זה גיטיך שעה אחת קודם" |
|
| ms01 pg003 sd2 ln24 | "למיתתו", אלמא כל שעתא ושעת׳ אמרינן, מיית, הכא נמי מאלתר הוי "נזיר", |
|
| ms01 pg003 sd2 ln25 | דאמרינ׳, דילמא השתא מיית, |
