| ms01 pg099 sd2 ln37 | עובדא הוה קמיה דר׳ יוחנן בכנישתא דמעון, ואתא ההוא גברא לקמיה, |
| ms01 pg099 sd2 ln38 | ואמ׳ ליה, זיל איתי "ראיה" דממחית לתרנוגלי ואיפטרך, אמרי, לא קשיא٠٠٠, |
| ms01 pg099 sd2 ln42 | ההיא מגרומתא דאתאי לקמיה |
| ms01 pg099 sd2 ln43 | דרב, טרפה ופטריה לטבחא מלשלומי, פגעו ביה רב כהנא ורב אסי |
| ms01 pg099 sd2 ln44 | בההוא גברא, אמרו ליה, עבד בך רב תרתי, מאי תרתי, אילימא תרתי |
| ms01 pg099 sd2 ln45 | לגריעותא, דאיבעי אכשורה כר׳ יוסי בר׳ יהודה, ואינמי טרפה |
| ms01 pg099 sd2 ln46 | כרבנן, איבעי ליה לחיוביה טבחא, ומי שרי למימר כי הא גונא |
| ms01 pg099 sd2 ln48 | אלא תרתי למעליותא, דלא |
| ms01 pg099 sd2 ln49 | אוכלך ספק איסורא, "ומנעך מספק גזילה", |
| ms01 pg099 sd2 ln51 | כי תניא ההיא ٠٠٠, כגון דנכו, ואיסור דלא צריכי למגמר כלל, ואלא במאי טעי, טעי |
| ms01 pg099 sd2 ln52 | כדקימא ההיא שעתא דנפיק מתותי סיכתיה, ההיא איתתא דאחויא ליה דינרא לר׳ חייא, אמ׳ לה, שפירא |
| ms01 pg099 sd2 ln53 | הוא, לסוף אתאי אמרה ליה, אזלי אחזיתיה ואמרו לי, סניא הוא, ולא קא נפיק לי, אמ׳ ליה, לרב, זיל חלפיה |
| ms01 pg099 sd2 ln54 | ניהלה, וכתוב אפינקסיך, דין עסק ביש, ומאי שנא דנכו ואיסור "דפטור", משום דלא צריכי למגמר, ר׳ |
| ms01 pg099 sd2 ln55 | חייא נמי לאו למיגמר קא בעי, אמרי, ר׳ חייא "לפנים משורת הדין" הוא דעבד, |
