| ms01 pg112 sd1 ln02 | מאי "ואומ׳" |
| ms01 pg112 sd1 ln03 | וכי תימא "בסיבת הבן" הוא דקא קפיד קרא, אבל |
| ms01 pg112 sd1 ln04 | "בעל" לא ירית, |
| ms01 pg112 sd1 ln09 | אלעזר הוא דנסיב איתתא ומתה וירתה |
| ms01 pg112 sd1 ln10 | פנחס, תא שמע, |
| ms01 pg112 sd1 ln11 | וכי תימא, התם נמי הכי הוא, "אם כן" תרי קראי |
| ms01 pg112 sd1 ln12 | למה לי, ממאי, דיל׳ |
| ms01 pg112 sd1 ln13 | "לעול׳" אימא לך, "בעל" לא ירית, וקראי "בסיבת" |
| ms01 pg112 sd1 ln14 | "הבן" וכדשנין, ויאיר דזבן מיזבן, ופנחס |
| ms01 pg112 sd1 ln15 | דזבן מזבן, פינחס דזבן מיזבן לא מצית |
| ms01 pg112 sd1 ln16 | אמרת "דאם כן נמצאת שדה חוזרת ٠٠٠" |
| ms01 pg112 sd1 ln18 | אימא דנפלה ליה "בשדה חרמים" ٠٠٠, אס׳ד "בעל" לא ירית וקראי "בהסבת ה<בן>" |
| ms01 pg112 sd1 ln19 | סוף סוף הא קא מתעקרא "נחלה" משבטא |
| ms01 pg112 sd1 ln20 | דאימא לשבטא דאבא, ודילמ׳ שאני |
| ms01 pg112 sd1 ln21 | הכא "שכבר הוסבה," אמ׳ ליה "שכבר הוסבה" לא |
| ms01 pg112 sd1 ln22 | אמרינן ٠٠٠, אי אמרת |
| ms01 pg112 sd1 ln23 | בשלמ׳ אמרינן "שכבר הוסבה", הינו דמתוקמי קראי |
| ms01 pg112 sd1 ln24 | בין "בסבת הבן" בין "בסיבת הבעל", אלא אי |
| ms01 pg112 sd1 ln25 | אמרת "שכבר הוסבה" לא אמרינן, כי מינסבא |
| ms01 pg112 sd1 ln26 | "לאחד ממשפחת מטה אביה" מאי הוי, |
| ms01 pg112 sd1 ln27 | הא קא מתעקרא "נחלה" משבטא דאימא |
| ms01 pg112 sd1 ln28 | לשבטא דאבא, דמנסבינן ליה לגברא דאבוה |
|
| ms01 pg112 sd1 ln29 | משבטא דאבוה, ואימא משבטא דאימא, |
|
| ms01 pg112 sd2 ln02 | מיבעי לה, אי כתב הכי הוה אמינא, |
| ms01 pg112 sd2 ln03 | אפלו איפכא, קמ׳ל, |
