| ms01 pg143 sd1 ln01 | וכרכיש בה רישיה בי מדרשא, אזל לגביה |
| ms01 pg143 sd1 ln02 | ^אמ׳ ליה^, אלו אמ׳ ליה, "קני כחמור", מי קני, דאיתמר |
| ms01 pg143 sd1 ln03 | "קני כחמור", לא קני, "את וחמור", |
| ms01 pg143 sd1 ln06 | מנא אמנא לה, |
| ms01 pg143 sd1 ln09 | ואמאי "את וחמור" הוא, שאני |
| ms01 pg143 sd1 ln10 | התם דמדאוריתא "תרומ׳" מעליא היא, |
| ms01 pg143 sd1 ln16 | מתיב רב |
| ms01 pg143 sd1 ln17 | אויא תיובתא |
| ms01 pg143 sd1 ln23 | הא "נכריות מקודשות", ואמאי "את" |
| ms01 pg143 sd1 ln24 | "וחמור" הוא, אמ׳ ליה, הינו דחזאי רב |
| ms01 pg143 sd1 ln25 | הונא {{בר אב^̇וי̇^ה}} ^בריה דרב אויא^ בחלמא דמותיב רב אויא |
| ms01 pg143 sd1 ln26 | תיובתא, לאו מי אוקימנה, "הראויה" |
| ms01 pg143 sd1 ln27 | "לביאה מכם תתקדש לי", ההוא דאמ׳ לה |
| ms01 pg143 sd1 ln28 | לדביתהו, נכסאי ליך ולבניך, אמ׳ רב יוסף, |
| ms01 pg143 sd1 ln29 | קנאי פלגא, מנא אמינא |
| ms01 pg143 sd1 ln30 | לה, דתניא, "והיתה לאהרן ולבניו", |
| ms01 pg143 sd1 ln31 | "לאהרן מחצה ולבניו מחצה", אמ׳ ליה אביי, מי דמי, |
|
| ms01 pg143 sd1 ln32 | בשלמ׳ התם אהרן בר חולקא הוא, להכי |
|
| ms01 pg143 sd1 ln33 | פרט ביה רחמ׳ למשקל ביה פלגא, הכא "אשה" לאו |
| ms01 pg143 sd1 ln34 | בת "ירושה" היא, "דייה שתטול כאחד מן" |
| ms01 pg143 sd1 ln35 | "הבנים", איני, והא הוה עובדא בנהרדע׳ |
| ms01 pg143 sd1 ln36 | ואגבי שמואל פלגא, בטבריא ואגבי ר׳ |
| ms01 pg143 sd1 ln37 | יוחנן פלגא, ותו, כי אתא ר׳ יצחק בר יוסף |
| ms01 pg143 sd1 ln38 | אמ׳, ההוא דמי כלילא דשדו דבי מלכא |
| ms01 pg143 sd1 ln39 | אבולי ואסטר^ט^יגי, א׳ר, אבולי |
| ms01 pg143 sd1 ln40 | פלגא ואסטריגי פלגא, הכי השתא, התם |
| ms01 pg143 sd1 ln41 | מעיקרא כי הוו כתבי, אבולי הוו כתבי |
| ms01 pg143 sd1 ln42 | ואסטר^ט^יגי סיועי הוא דקא מסייעי בהדיהו, וידע מלכא דהוו קא מסייעי, השתא |
| ms01 pg143 sd1 ln43 | מאי דקמא דכת׳, ואבולי ואסטר^ט^יגי למימרא דהני פלגא והני |
| ms01 pg143 sd1 ln44 | פלגא, |
| ms01 pg143 sd2 ln04 | הכי השתא, התם |
| ms01 pg143 sd2 ln05 | אנן סהדי דהדין גברא "לקרבן גדול" |
| ms01 pg143 sd2 ln06 | איכון, והאי דקא אמ׳, "בשני כלים", דידע |
| ms01 pg143 sd2 ln07 | דלא איפשר לאיתויי "בכלי אחד", כמה דאפשר |
| ms01 pg143 sd2 ln08 | לאיתויי מיתינן, |
| ms01 pg143 sd2 ln09 | ההוא דשדר פסקי |
| ms01 pg143 sd2 ln10 | דשיראי לביתיה, א׳ר אמי "הראויין" |
| ms01 pg143 sd2 ln11 | "לבנים לבנים והראויים לבנות לבנות" ולא אמרן |
| ms01 pg143 sd2 ln12 | אלא דלית ליה כלתא, אבל אית ליה כלתא |
| ms01 pg143 sd2 ln13 | לכלתא שדר, ואי בנתיה לא נסיבן, לא |
| ms01 pg143 sd2 ln14 | שביק בנתיה ומשדר לכלתיה, ההוא דאמ׳ |
| ms01 pg143 sd2 ln15 | להו, נכסאי לבני, הוה ליה ברא וברתא, מי |
| ms01 pg143 sd2 ln16 | קרו אינשי לברא בני, או לא, |
