| ms01 pg014 sd1 ln51 | ורבי שמעון האי "ושופטיך" מאי עביד ליה, ההוא מיבעי ליה "למי^ו^חדין" |
| ms01 pg014 sd1 ln53 | כתב רחמנא "זקניך", |
| ms01 pg014 sd1 ln55 | ור׳ יהודה אי ^י^ליף "זקני זקני" |
| ms01 pg014 sd1 ln56 | נילפה לכולה מילתא מהתם, "זקניך ושופטיך" למה לי, אלא הכא הינו טעמיה דר׳ יהודה נפקא ליה "מושופטיך", |
| ms01 pg014 sd1 ln57 | ור׳ שמעון וו לא דריש, |
| ms01 pg014 sd2 ln07 | איביא להו, ר׳ אליעזר בן יעקב |
| ms01 pg014 sd2 ln08 | בחדא פליג אי דלמא בתרתי פליג, בחדא פליג, דקא אמ׳ תנא קמא, לא בענן "מלך וכהן גדול", איהו אמ׳, |
| ms01 pg014 sd2 ln10 | אי דלמא בתרתי פליגי, דאלו תנא קמא סבר, לא בענן כוליה "סנדרי", איהו |
| ms01 pg014 sd2 ln11 | אמ׳, בענן כוליה "סנדרי", |
| ms01 pg014 sd2 ln14 | דנפוק |
| ms01 pg014 sd2 ln15 | כמה, אי לימא דנפוק פלגא, דלמא הנך פלגא דאיכא |
| ms01 pg014 sd2 ln16 | גואי כותיה סבירא להו, אלא פשיטא דנפוק |
| ms01 pg014 sd2 ln17 | כולהו, דינפוק למאי, אי לימא "לדבר הרשות", ומי מצו |
| ms01 pg014 sd2 ln18 | נפקי כולהו, |
| ms01 pg014 sd1 ln16 | רבי יהודה בן בבא ותרי אחריני הוו בהדיה, והאי דלא קא חשיב להו, |
| ms01 pg014 sd1 ln17 | משום "כבודו של ר׳ יהודה בן בבא", ור׳ מאיר רבי יהודה סמכיה, |
| ms01 pg014 sd1 ln20 | אמרי, אין, סמכיה ר׳ |
|
| ms01 pg014 sd1 ln21 | עקיבה, ולא קבלוה, דאיכתי הוה ינוקא, והדר אתייה ר׳ יהודה בן בבא וסמכיה כי הוה סיב, וקבלוה, |
|
| ms01 pg014 sd1 ln22 | אי לימא דלא דיינין "דיני קנסות בחוצה לארץ", |
| ms01 pg014 sd1 ln26 | אלא דלא סמכינן "בחוצה לארץ", |
| ms01 pg014 sd1 ln29 | תא שמע, דבאכי ר׳ יוחנן |
| ms01 pg014 sd1 ln30 | עליה דרב שמין בר אבא דלא |
| ms01 pg014 sd1 ln31 | הוה גביה דליסמכיה ר׳ שמעון בן זידור וחד |
| ms01 pg014 sd1 ln32 | דעימיה, ומנו, ר׳ יונתן בן עכמאי, ואמרי לה, |
| ms01 pg014 sd1 ln33 | ר׳ נתן בן עכמאי וחד דעימיה, ומנו, ר׳ שמעון |
| ms01 pg014 sd1 ln34 | בן זידור, ההוא דהוה גביהו סמכוה, דלא |
| ms01 pg014 sd1 ln35 | הוה גביהו לא סמכוה, ר׳ חנניה ור׳ |
| ms01 pg014 sd1 ln36 | הושעיה הוה קא משתקד ר׳ יוחנן עליהו למיסמכינהו, ולא הוה קא מסתייעא מילתא, |
| ms01 pg014 sd1 ln37 | והוה קא מצטער טובא, אמרו ליה רבנן, לא ליצטער מר, דמדבית עלי קא אתו, |
| ms01 pg014 sd1 ln40 | ר׳ זירא הוה קא מיטמר מלמיסמכיה, דאמר ר׳ |
| ms01 pg014 sd1 ln41 | אלע̇ז̇ר, "לעולם" הוי קבל וקים, כיון דשמע^ה^ להא דאמ׳ ר׳ אלעזר, |
| ms01 pg014 sd1 ln42 | אמצי נפשיה "לסמיכה", כי סמכוה לר׳ |
| ms01 pg014 sd1 ln43 | זירא, שארו ליה בני סיומיה הכי, "לא כחל ולא סרק ולא פרכוס ויעלת חן", כי סמכונהו לר׳ |
| ms01 pg014 sd1 ln44 | אמי ור׳ אסי, שארו להו בני סיומיהו הכי, כל מן דין סמוכו לן, |
| ms01 pg014 sd1 ln46 | רבי אבהוא כי הוה אתי ממתיבתא לבי קיסר, הוו נפקן מטרוניאתא דבי קיסר לאפיה ומשראן |
| ms01 pg014 sd1 ln47 | ליה הכי, רבא דעמיה, מדבראנא דאומתיה, בוצינא דנהורא, בריך מתייך לשלם, בריך מתייך לשלם, |
| ms01 pg014 sd2 ln38 | דילמא כגון רב פפא ובית אבוה סוראה, |
| ms01 pg014 sd2 ln42 | אלא לרבנן "שלשה" מנא להו, אילימא משום דכתי׳ |
| ms01 pg014 sd2 ln43 | בהו "שלשה", תסגי להו בארבעה "קרקעות", דכת׳ בהו ארבעה ליבעי ארבעה, |
| ms01 pg014 sd2 ln44 | וכי תימא משום דמשלמי בהו עשרה, |
| ms01 pg014 sd2 ln45 | "ההקדשות ובהמה טמאה" דמשלמי בהו שיתא ליבעי שיתא, קשיא, |
