| ms01 pg043 sd1 ln05 | ואצטריך למכתב "אבן", |
| ms01 pg043 sd1 ln06 | ואצטריך למכתב "אבנים", דאי כתב רחמנא |
| ms01 pg043 sd1 ln07 | "אבן" הוה אמינא, היכא דמחייה "באבן אחת" ולא מית, |
| ms01 pg043 sd1 ln08 | הם בגוה נהדר ונקטליה, |
| ms01 pg043 sd1 ln09 | כתב רחמנא, "אבנים", ואי כתב רחמנא, "אבנים", הוה אמינא, |
| ms01 pg043 sd1 ln10 | אע׳ג דמית "באבן אחת מצוה לסקלו באבנים", כתב רחמנא, "אבן", |
| ms01 pg043 sd1 ln18 | כדידך כל הני "הוצא" דכתיבי "בפרים הנשרפים" למה לי, אלא מחוורתא מעיקרא, |
| ms01 pg043 sd1 ln21 | ומדידיה מאי טעמא לא, מי אמרינן ליה, זיל איתי וקטול נפשך, |
| ms01 pg043 sd1 ln22 | מי אמרינן, כיון "דהצלה" דידיה היא מדידיה, |
| ms01 pg043 sd1 ln23 | אי דלמא כיון דבי דינא מחייבי למעבד ליה "הצלה" מדידהו, ותוב, |
| ms01 pg043 sd1 ln27 | בתר דבעיה הדר פשטה, הא ודאי מסתברא "משלציבור", כיון דכת׳ "תנו", מדידהו, |
| ms01 pg043 sd1 ln29 | מאי, נפח רב ששת בידיה, "נשתתק", אפלו "אחד" |
| ms01 pg043 sd1 ln30 | "בסוף העולם" נמי, התם לא קא אמר, הכא קא אמר, |
| ms01 pg043 sd1 ln36 | מנא ידעינן, אמ׳ אביי, דמסרינן ליה זווא מרבנן, |
| ms01 pg043 sd1 ln37 | אי איכא "ממש בדבריו" אי ליכא, ולימסר ליה מעיקרא, מעיקרא אגב דבעית לא |
| ms01 pg043 sd1 ln38 | מצי אמ׳ כל דאית ליה, |
|
| ms01 pg043 sd1 ln42 | דלמא איכא דידע ואתי מזים להו, השתא אין, מעיקרא לא, ותסברה ישוע "הנצרי" בר הפוכי ליה "זכות" הוה, "מסית" הוא, ורחמנא אמ׳ "לא תחמל ולא תכסה עליו", אלא שאני ישוע "שקרוב למלכות היה", אתיוה למתי, אתיוה לנצר, |
|
| ms01 pg043 sd2 ln37 | "ותן לו תודה" ٠٠٠, שחודיה |
| ms01 pg043 sd2 ln38 | שחדיה, |
| ms01 pg043 sd2 ln45 | ועד השתא מאי טעמ׳ לא איענש, |
