← Back
The Comprehensive Aramaic Lexicon
← Return to the Text Browser
click on the file description for more information

72301: TGAs27 Teshuvot Hageonim, ed. Assaf (1927)

Click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

66.010.1:5101 והוא דיכיל למיקם בסיפוקייהו
66.010.1:5102 הכין חזינא דכל חד וחד "לפי יכלו" "ואין" "לדבר" "קצבה" דכדכתב רחמנא
66.010.1:5103 "לא ירבה לו נשים", ותנן אלא "י׳ח במלך" הוא דאימר דצריכה מלכותא לדבורה,
66.010.1:5104 הוי בה פסידא, אבל "הדיוט" דלא צריך עלמ׳ לדבוריה לית ביה "קצבא"
66.010.1:5105 אלא דיכיל למיקם בהו "בשאר ובכסות" דכל חדא וחדא, ולא ל{סח}<חס>ורה מידעם "לפי כח יפה שבכבודו"
66.010.1:5106 וסידרא, מתני׳ וגמרא "ועיקר הדין" בנפשיה דיכיל
66.010.1:5107 למיקם בכולי האי שרי ליה מן שמיא למנסב כמה דיאכיל ואי דחסר חדא מן אילין מילי ואפי׳
66.010.1:5108 "עונה כשיעור" מאי דחזי ליה לאיתתא דתנן במתני׳ לא שרי ליה מן שמיא,
66.010.1:6102 ואי תבע מן "ב׳ד" לשמותה עד דעבדה משמתינן לה מההיא דאתאי לקמיה דשמואל, אמ׳ ליה לרב

66.010.1:6103 דימי בר יוסף, זיל בדקה, אותבא בדארא דנשי, דלאו "דרכה" למיטחן

66.010.1:6104 ולמיפה ולחוורי תדור, לית ליה למיכפה ולית מן דינא למזבן מן מאי
66.010.1:6105 דאית לה "שפחה" ועבדא,
66.010.1:6106 ותמהנא מן בעייכון
66.010.1:6107 דבעיתון,
66.010.1:6110 הכין דינינן בהו לפום "חשיבות כל אדם ומנהג המקום בדומין"
66.010.1:6111 "לו" "דכי מחייבינן למיטחן בכפרים" דרגילן נשי דטחנן, אבל כואת בגדאד דלא רגילן נשי
66.010.1:6112 למיטחן כל עיקר לא מחייבינן,
66.010.2:1131 מאן דאיחייב "שבועה" לתרי תלתא ירתי או שותפי, ואחילו תרין מינייהו "שבועה"
66.010.2:1132 גביה וחד לא אחיל, הויא ליה "מחילה ופטור", או דילמ׳ כי לא אחילו כולהו לא הויא "מחילה וחייב",
66.010.2:1133 וכן מאן דאית ליה דינא בהדי תלתא ירתי או שותפי, ואזל הד מינייהו ותבעיה בלא רשותהון, ופסקו
66.010.2:2101 עליה בי דינא מאי דפסקו, יכלין אינון למימר ליה אנן אית לן טענתא, מאי דלא טען אידך חות עמן
66.010.2:2102 לדינא, אית להון למסתר דיניה ולמחת עמהון לדינא או לא, הכין חזינא, דמסתמא שאלתינון הא
66.010.2:2103 דאחיל מאי אחיל אי אחיל עיקרא מאי דהוה קא תבע ליה ביה, ושויה בהתירא מיניה "מתוך לבבו" כבר
66.010.2:2104 איתחיל ליה מטו מנתיה דההוא דאחיל, ואפי׳ משתבע דלית ליה לותיה מידעם וקושטא
66.010.2:2105 קא משתבע, ואי "בפני עדים" אחיל ליה עיקרא מאי דהוה קא תבע ליה ביה ^לית ליה^ לאשבועיה, ואי
66.010.2:2106 אחיל ליה "שבועה" ולא אחיל ליה עיקר ממונא דתבעיה וקנו מיניה, לית ליה לאשבועיה ,,,
66.010.2:2109 ,,, מאי טעמא, כיון דאמרו לית לן לאשבועך, כמאן דאמ׳ ליה
66.010.2:2110 מהימנת עלי דמי, "אבל מעון גזל" לא נפיק עד דמהדר מאי דגזל, ועוד דקא אמריתון, אחילו ליה תרי
66.010.2:2111 שותפי וחד לא אחיל, הויא "מחילה" או לא, מאי תבעי לכון, אי במנתיה דההוא "שותף" דלא אחיל, ס׳ד מי
66.010.2:2112 אפשר ראובן ושמעון מחלין, פקע ממונא דלוי, ואי על ראובן ושמעון דאחילו שאלתינון, ודאי כיון
66.010.2:2113 דאחילו מטו מנתהון "מחילה גמורה", היא, ולית להון למהדר ולמתבעיה ולאשבועיה, ואי אמרת כד הוו
66.010.2:2114 תלתא ירתי דיריתו מן אבוהון ומחלו תרין, ואתי אידך ומשבע לדיליה דלא שבק אבא בידך מידעם,
66.010.2:2115 מאי אהניא ליה, "מחילתם" אהניא ליה, דאי אחילו ליה עיקר מאי דתבעוהו ביה, ואמרו ליה, דאחילנא
66.010.2:2116 לך כל מאי דשבק אבונא בידך "מחילה גמורה", ושוינך מיניה בהתירא ומיתי ליה ההוא "שלישי"
66.010.2:2117 לאשבועיה אמידי דשבק אבוהון בידיה, "מאה" זוזי יהיב ליה לאידך "שלישי" את תולתיהון, והנך דאחילו

▼ later lines


next chapter