← Back
The Comprehensive Aramaic Lexicon
← Return to the Text Browser
click on the file description for more information

72301: TGAs27 Teshuvot Hageonim, ed. Assaf (1927)

Click on a word for lexical analysis
Click on a red-colored coordinate for comments and/or translations of the line

▲ earlier lines

66.010.1:5106 וסידרא, מתני׳ וגמרא "ועיקר הדין" בנפשיה דיכיל
66.010.1:5107 למיקם בכולי האי שרי ליה מן שמיא למנסב כמה דיאכיל ואי דחסר חדא מן אילין מילי ואפי׳
66.010.1:5108 "עונה כשיעור" מאי דחזי ליה לאיתתא דתנן במתני׳ לא שרי ליה מן שמיא,
66.010.1:6102 ואי תבע מן "ב׳ד" לשמותה עד דעבדה משמתינן לה מההיא דאתאי לקמיה דשמואל, אמ׳ ליה לרב
66.010.1:6103 דימי בר יוסף, זיל בדקה, אותבא בדארא דנשי, דלאו "דרכה" למיטחן
66.010.1:6104 ולמיפה ולחוורי תדור, לית ליה למיכפה ולית מן דינא למזבן מן מאי
66.010.1:6105 דאית לה "שפחה" ועבדא,
66.010.1:6106 ותמהנא מן בעייכון
66.010.1:6107 דבעיתון,
66.010.1:6110 הכין דינינן בהו לפום "חשיבות כל אדם ומנהג המקום בדומין"
66.010.1:6111 "לו" "דכי מחייבינן למיטחן בכפרים" דרגילן נשי דטחנן, אבל כואת בגדאד דלא רגילן נשי
66.010.1:6112 למיטחן כל עיקר לא מחייבינן,
66.010.2:1131 מאן דאיחייב "שבועה" לתרי תלתא ירתי או שותפי, ואחילו תרין מינייהו "שבועה"
66.010.2:1132 גביה וחד לא אחיל, הויא ליה "מחילה ופטור", או דילמ׳ כי לא אחילו כולהו לא הויא "מחילה וחייב",
66.010.2:1133 וכן מאן דאית ליה דינא בהדי תלתא ירתי או שותפי, ואזל הד מינייהו ותבעיה בלא רשותהון, ופסקו
66.010.2:2101 עליה בי דינא מאי דפסקו, יכלין אינון למימר ליה אנן אית לן טענתא, מאי דלא טען אידך חות עמן
66.010.2:2102 לדינא, אית להון למסתר דיניה ולמחת עמהון לדינא או לא, הכין חזינא, דמסתמא שאלתינון הא
66.010.2:2103 דאחיל מאי אחיל אי אחיל עיקרא מאי דהוה קא תבע ליה ביה, ושויה בהתירא מיניה "מתוך לבבו" כבר
66.010.2:2104 איתחיל ליה מטו מנתיה דההוא דאחיל, ואפי׳ משתבע דלית ליה לותיה מידעם וקושטא
66.010.2:2105 קא משתבע, ואי "בפני עדים" אחיל ליה עיקרא מאי דהוה קא תבע ליה ביה ^לית ליה^ לאשבועיה, ואי
66.010.2:2106 אחיל ליה "שבועה" ולא אחיל ליה עיקר ממונא דתבעיה וקנו מיניה, לית ליה לאשבועיה ,,,
66.010.2:2109 ,,, מאי טעמא, כיון דאמרו לית לן לאשבועך, כמאן דאמ׳ ליה
66.010.2:2110 מהימנת עלי דמי, "אבל מעון גזל" לא נפיק עד דמהדר מאי דגזל, ועוד דקא אמריתון, אחילו ליה תרי
66.010.2:2111 שותפי וחד לא אחיל, הויא "מחילה" או לא, מאי תבעי לכון, אי במנתיה דההוא "שותף" דלא אחיל, ס׳ד מי
66.010.2:2112 אפשר ראובן ושמעון מחלין, פקע ממונא דלוי, ואי על ראובן ושמעון דאחילו שאלתינון, ודאי כיון

66.010.2:2113 דאחילו מטו מנתהון "מחילה גמורה", היא, ולית להון למהדר ולמתבעיה ולאשבועיה, ואי אמרת כד הוו

66.010.2:2114 תלתא ירתי דיריתו מן אבוהון ומחלו תרין, ואתי אידך ומשבע לדיליה דלא שבק אבא בידך מידעם,
66.010.2:2115 מאי אהניא ליה, "מחילתם" אהניא ליה, דאי אחילו ליה עיקר מאי דתבעוהו ביה, ואמרו ליה, דאחילנא
66.010.2:2116 לך כל מאי דשבק אבונא בידך "מחילה גמורה", ושוינך מיניה בהתירא ומיתי ליה ההוא "שלישי"
66.010.2:2117 לאשבועיה אמידי דשבק אבוהון בידיה, "מאה" זוזי יהיב ליה לאידך "שלישי" את תולתיהון, והנך דאחילו
66.010.2:2118 ליה לית להון עלוהי מידעם, אבל אי "שבועה" בלחוד דאחילו ליה, כגון דהימנוהי במאי דאמר,
66.010.2:2119 אבל לעיקר מאי דמיחייב ביה מן ממונא לא אחילו ליה, הא אמרינן דמיחייב קמי שמיא לאהדורי,
66.010.2:2120 והכא ודאי היכא דמשבע ליה ההוא "שלישי ומודה" במידעם דשבק אבוהון, מיחייב למיהב להון להנך
66.010.2:2121 דאחילו הא מטו מנתהון מיניה, ואהניא ליה "מחילה" דהנך דאי "מתרשל" ההוא "שלישי", ולא אתי תבע
66.010.2:2122 ליה למי דמיפייס ליה ועביד עמיה "פשרה", לית להון להנך דאחילו ליה למהדר עליה,
66.010.2:2123 ולענין מאי דאמריתון כדתבע חד מן שותפי בלא רשותא דשאר שותפיה שמעתא, בהדיא קאמר׳
66.010.2:2124 לה, אמ׳ רב הונא, הני תרי אחי או תרי שותפי דהוה להון דינא בהדי חד, וקריב חד מנהון לדינא בהדיה
66.010.2:2125 "וכו׳", איקלע רב נחמן לסורא, עול לגביה רב חסדא ורבה בר רב הונא, אמרי ליה כי האי גונא מאי
66.010.2:2126 אמר להו, מתני׳ היא ,,,
66.010.2:2127 מאי טעמא לאו משום דשליחותיה עבד, אמרו ליה, מי דמי, התם "שבועה" לחד
66.010.2:2128 "שבועה" למאה, אבל הכא יכיל למימר, אי הואי אנא הוה טעיננא טפי מן חבראי, ולא אמרן אלא
66.010.2:2129 דליתיה במתא, אבל איתיה במתא סביר וקביל, ש׳מ, דהיכא דאיתינון לאחי או לשותפי בהדא מתא,
66.010.2:2130 וקדים חד מנהון ותבעיה "לבעל דינם" וידע אידך ולא אתא, לית ליה למהדר על ההוא "בעל דין", ואי
66.010.2:2131 לא הוה במתא, אית ליה למנחת בהדי "בעל דינו ואם כן הוא" דהויא ליה טענתא או זכותא דמיחייב
66.010.2:2132 ביה מידעם טפי, מן מאי דאיפסיק ליה מן דינא דההוא "ראשון" דינינן ליה בגויה, אבל אי לא מוסיף
66.010.2:3101 לא טענתא ולא זכותא דמיחייב ביה מידעם טפי מן מאי דנפיק מן דינא לההוא "ראשון", לית ליה
66.010.2:3102 לאתבועיה "שנית" ולא לאהדוריה לההוא דינא "דראשון" זמנא אחריתי,
66.010.2:3103 ודשאילתון, הא דאמור רבנן ההוא שטרא דהוו חתימי עליה תרי שכב חד מינייהו
66.010.2:3104 אתא אחוה דהאי דקאים "ואחד מן השוק", שמעינן מינה דצריכין תרין סהדי למסהד "על חתימות"
66.010.2:3105 "יד" כל חד וחד ואשכחנן ,,,
66.010.2:3108 או דילמא כי לא משכחינן אלא בתר

▼ later lines


next chapter