| 01.100.1:01 | ואף על גב דאית ליה "בנים" אסיר ליה |
| 01.100.1:02 | למיקם בלא איתתא, ואף על גב דאית ליה "בנים", שרי ליה לזבוני "ספר תורה" |
| 01.100.1:04 | ומאן דנסיב איתתא ושהא |
| 01.100.1:05 | בהדה עשר שנין ולא ילדא, מחיב לגרושה ומיתן לה כתובתה ומינס{י}ב איתתא |
| 01.100.1:06 | אחריתי ולא אוכפינן ליה לגברא לגרושה לאיתתיה אילא "לפס̇י̇לות" |
| 01.100.1:09 | ואי אמרא איהי, בעינא |
| 01.100.1:10 | דאישתביק מיהאיי גברא, דדילמא לא זכיא ההיא איתתא לאיבנויי מיהאיי גברא, |
|
| 01.100.1:11 | ובעי̇נ̇א דאינסיב לגברא דלסיבותא לא נפלא ההיא איתתא ומיצטרכא, א̇ו̇כפינן ליה |
|
| 01.100.1:12 | ומפיק לה ושארא כל גברא |
| 01.100.1:13 | דלא באעי לגרושה לאיתתיה לא אוכפינן ליה, "והיכא דניכנסה לחופה ולא נבעלה", |
| 01.100.1:14 | או נמי הוא לא יכיל למיבעל, ואישתחאי גביה כמה יומי ולא יכיל |
| 01.100.1:15 | למיבעל, "הרשות בידה", אם בעיא, יתבא גביה, ואם בעיא, נפקא, ואי כד נפקא תבעא |
| 01.100.1:16 | כתובתה, דינא הוא לאגבויה עד גמרא, ואף על גב דיכול למיבעל "אחרות", |
| 01.100.1:17 | דאמרא ליה, מינאי לא פיש הא מסרית לך נפשאי ואיסתכלת בי, והיכא דיבעל |
| 01.100.1:18 | ולא קא מיעברא, הוא אמ׳, מינה הוא דלא קא האוו בני, והיא אמרה, מיניה הוא "דאינו יורה כחץ", |
| 01.100.1:20 | אמ׳ לה, איעכבי לי עד דאיבדוק נפשאי, מאי, מי אמרינן, אמרה ליה, אנא ערתא |
| 01.100.1:21 | לא מקבלאנא, הבא לי כתובתאי ופיטרן, או דלמא אמרינן לה, האיי גברא אדעתא |
| 01.100.1:22 | דבני נסביך, אי ניחא ליך, הואי גביה, ואילא, פוק "בלא כתובה", תא |
| 01.100.1:23 | שמע, דההוא דאמ׳ להו, איזיל אינסוב איבדוק נפשאי, |
| 01.100.1:25 | והוא דאיפשר ליה למיקם בסיפוקיהי |
