The Comprehensive Aramaic Lexicon

Gen21:01	וייי דכר ית שרה היכמא דאמר ליה ועבד ייי ניסא לשרה היכמא דמליל אברהם בצלותיה על אבימלך
Gen21:02	ואתעברת וילידת שרה לאברהם בר דדמי ליה לסיבתוי לזימנא דמליל יתיה ייי
Gen21:03	וקרא אברהם ית שום בריה דיתליד לי<ה> דילידת ליה שרה יצחק
Gen21:04	וגזר אברהם ית יצחק בריה בר תמנייא יומין כמה דפקיד יתיה ייי
Gen21:05	ואברהם בר מאה שנין כד איתיליד ליה ית יצחק בריה
Gen21:06	ואמרת שרה תימהא עבד לי ייי כל דשמע יתמה עלי
Gen21:07	ואמרת מה מיהמין מבשרא דבשר לאברהם ואמר עתידה דתוניק בנין שרה ארום ילידת ליה ביר לאישון <סיבותיה>
Gen21:08	ורבא טליא ואתחסין ועבד אברהם משתיא רבא ביומא דאחסין ית יצחק
Gen21:09	וחמת שרה ית ברה דהגר מצריתא דילידת לאברהם מגחך לפולחנא נוכראה וגחין לה
Gen21:10	ואמרת לאברהם טרוד ית אמתא הדא וית בר{א}<ה> ארום לית אוושר למירות בר אמתא הדא עם ברי ויגח קרבא עם יצחק
Gen21:11	ובאיש פיתגמא לחדא בעיני אברהם על עיסק ישמעאל בריה דיפלח לפולחנא נוכראה
Gen21:12	ואמר ייי לאברהם לא יבאיש בעינך על טלייא דינפק מתרבותך ועל אמתך דאת מתרך כל דתימר לך שרה קביל מינה דנביאתא היא ארום ביצחק יתקרון לך בנין ודין בר אמתא לא מתיחס בתרך
Gen21:13	ואוף ית בר אמתא לעם ליסטיס אשויניה ארום ברך הוא
Gen21:14	ואקדים אברהם בצפרא ונסיב לחמא וקרווא דמיא ויהב להגר שוי על כיתפה וקשר לה במותנהא לאודועי דאמתא היא וית ריבא ופטרה בגיטא ואזלת וט{כנ}<ע>ת מן ארחא למדברא דסמיך לבירא דשבע

Gen21:15	והוו כיוון דמטו לפיתחא דמדברא אדכרו למטעי בתר פולחנא נוכראה ולקה ישמעאל באישא צמירתא ושתי כל מיא עד דישלימו כל מיא מן קרווהא ואתחריך ואיתקליש ביסריה וסוברתיה ואישתלהיאת וקר{א}<ת> לדחלתא דאיבה ולא ענה יתה ומן יד טלקת ית ריבא תחות חד מן אילנייא

Gen21:16	ואזלת ויתיבת לה ליסטר חד וטלקת ית פולחנא נוכראה ארחיקית מן ברה כשיעור מיגד בקשתא ארום אמרת לית אנא יכלא למיחמי במותא דטליא ויתיבת מקביל ברה וארימת ית קלא ובכת
Gen21:17	ושמיע קדם ייי ית קליה דטליא בגין זכותיה דאברהם וקרא מלאכא דייי להגר מן שמייא ואמר לה מה ליך הגר לא תיסתפין ארום שמיע קדם ייי ית קליה דטליא ולא דן יתיה לפום עובדוי בישיא דעתיד למיעבד אלהין בגין זכותיה דאברהם חס ע{י}לוי באתר דהוא תמן
Gen21:18	אזדקפי טולי ית טליא ואתקיפי ית אידיך ביה ארום לעם רב אשויניה
Gen21:19	וגלי ייי ית עינהא ואיתגלי לה בירא דמיא ואזלת ומלת ית קרווה מיא ואשקיית ית טליא
Gen21:20	והוה מימרא דייי בסעדיה דטליא ורבא ויתיב במדברא והוה יליף רבי קשוותא
Gen21:21	ויתיב במדברא דפארן ונסיב איתא ית עדישא ותרכה ונסיבת ליה אימיה ית פטימא אתתא מארעא דמצרים
Gen21:22	והוה בעידנא ההיא ואמר אבימלך ופיכל רב חיליה לאברהם למימר מימרא דייי בסעדך בכל מה דאנת עביד
Gen21:23	וכדון קיים לי במימרא דייי הכא אין תשקר בי ובברי ובביר בירי כטיבותא דיעבדית עימך תעביד עימי ועם ארעא דדרתא בה
Gen21:24	ואמר אברהם אנא אקיים
Gen21:25	ואתווכח אברהם עם אבימלך על עיסק בירא דמיא דאנסו ליה עבדי אבימלך
Gen21:26	ואמר אבימלך לא ידענא מן הוא דעבד ית פיתגמא הדין ואוף אנת לא תנית לי ואוף אנא לא שמענא מן חורנין אלהן יומא דין מינך
Gen21:27	ודבר אברהם עאן ותורין ויהב לאבימלך וגזרו תריהום קים
Gen21:28	ואקם אברהם ית שבע חורפן בלחודיהן ואפרישינון מן תורי
Gen21:29	ואמר אבימלך לאברהם מה הינון שבע חורפן האילן דאקימתא בלחודיה{ו}ן
Gen21:30	ואמר ארום ית שבע חורפן תקבל מן ידי מן בגלל דתיהווי לי לסהדו ארום חפירית ית בירא הדא
Gen21:31	בגין <כן> קרא לבירא ההוא בירא דשבע חורפן ארום תמן קיימ{י}<ו> תריהון
Gen21:32	וגזרו קיים בבירא דשבע חורפן וקם אבימלך ופיכל רב חיליה ותבו לארע פלישתאי
Gen21:33	ואנציב פרדיסא בבירא דשבע חורפן ואתקין בגויה מיכלא ומשקיא לעבוריא ולתאוביא והוה מכריז עליהון תמן אודו והימינו בשם מימרא דייי אלקא עלמא
Gen21:34	<٠٠٠>