The Comprehensive Aramaic Lexicon

Num20:01	ואתו בני ישראל כל כנישתא למדברא דצין בעשרא יומין לירחא דניסן ומיתת תמן מרים ואתקברת תמן
Num20:02	ולפום דבזכותא דמרים איתיהיבת בירא כד שכיבת איתגניזת בירא ולא הוו מוי לכנישתא ואיתכנישו על משה ועל אהרן
Num20:03	ונצא עמא על משה ואמרו למימר הלואי דמיתנא כד מיתו אחנא קדם ייי
Num20:04	ולמא אתיתון ית קהלא דייי למדברא הדין לממת תמן אנחנא ובעירנא
Num20:05	ולמא אסיקתונא ממצרים לאיתאה יתן לאתרא בישא הדין לא אתר כשר לבית דרע ואוף לא למינצב תינין וגופנין ורומנין ומוי לית למישתי
Num20:06	ועאל משה ואהרן מן קדם תורעמות קהלא לתרע משכן זימנא ואיתרכינו על אפיהון ואיתגלי איקר שכינתא דייי להון
Num20:07	ומליל ייי עם משה למימר
Num20:08	סב ית חטר ניסיא וכנוש ית כנישתא אנת ואהרן אחוך ותומון תריכון ית כיפא בשמא רבא ומפרשא כד הינון חמיין ויתן מוהי ואין יסרב לאפוקי מחי אנת לחודך ביה בחוטרא דבידך ותהנפק להון מיא מן כיפא ותשקי ית כנישתא וית בעיריהון
Num20:09	ודבר משה ית חטר ניסיא מן קדם ייי היכמה דפקדיה
Num20:10	וכנישו משה ואהרן ית קהלא לקדם כיפא ואמר להון משה שמעו כדון סורבניא המן כיפא הדין איפשר לן להנפקא לכון מיא
Num20:11	וזקף משה ית ידיה ומחא ית כיפא בחטריה תרתין זמנין בזימנא קמאה אטיפת אדמא ובזימנא תניינא נפקו מיין סגיאין ואשתיאת כנישתא ובעיריהון
Num20:12	ואמר ייי למשה ולאהרן בשבועתא חולף דלא הימנתון במימרי לקדשותי למיחמיהון דבני ישראל בגין כן לא תהנעלון ית קהלא הדין לארעא די אתין להון
Num20:13	הינון מי מצותא דנצו בני ישראל קדם ייי על עיסק בירא דאיתגנזת ואתקדש בהון במשה ואהרן כד אתיהבת להום
Num20:14	ושדר משה אזגדין מרקם לות מלכא דאדום למימר כדנן אמר אחוך ישראל אנת ידעת ית כל אניקי דאשכחתנא
Num20:15	ונחתו אבהתן למצרים ויתיבנא במצרים יומין סגיאין ואבאישו לנא מצראי ולאבהתנא
Num20:16	וצלינא קדם ייי וקביל צלותנא ושדר חד ממלאכי שירותא והנפקנא ממצרים והא אנחנא ברקם קרתא דמתבניא בסטר תחומך

Num20:17	נעיבר כדון בארעך לא נשרגגה בתולן ולא נאנוס אריסן ולא נבעול נשי גוברין באורח מלכא דבשמיא נזיל לא נסטי לימינא ולשמאלא להנזקא בשבילי רשותא עד דניעיבר תחומך

Num20:18	ואמר ליה אדומאה לא תעיבר בתחומי דילמא בשליפי חרב אפוק לקדמותך
Num20:19	ואמרו ליה בני ישראל באיסרטיא דמלכא ניזיל אין מייך נישתי אנא ובעיריי ואיתן דמי טימהון לחוד לית פיתגם דביש בלחודי אעיבר
Num20:20	ואמר לא תעיבר ונפק אדומאה לקדמותיה בחיל רב ובידא תקיפתא
Num20:21	וסרב אדומאה למשבוק ית ישראל למיעיבר בתחומיה וסטא ישראל מלוותיה דהוו מיפקדין מן קדם מימרא דשמיא דלא למסדרא עמהון סידרי קרבא דעד כדון לא מטא זימנא למתיהבא נקמתא באדום בידהון
Num20:22	ונטלו מרקם ואתו בני ישראל כל כנישתא לטוורוס אומנוס
Num20:23	ואמר ייי למשה בטוורוס אומנוס על תחום ארעא דאדום למימר
Num20:24	יתכנש אהרן לעמיה ארום לא ייעול לארעא דיהבית לבני ישראל מטול דסריבתון על מימרי במי מצותא
Num20:25	דבר ית אהרן וית אלעזר בריה ואסיק יתהון לטוורוס אומנוס
Num20:26	ואשלח ית אהרן ית לבושוי יקר כהונתא ותלבישינון ית אלעזר בריה ואהרן יתכנש וימות תמן
Num20:27	ועבד משה היכמא דפקיד ייי וסליקו לטוורוס אומנוס כד חמן כל כנישתא
Num20:28	ואשלח משה ית אהרן ית לבושוי איקר כהונתא ואלביש ית אלעזר בריה ומית אהרן תמן בריש טוורא ונחת משה ואלעזר מן טוורא
Num20:29	וכיוון דנח נפשיה דאהרן אסתלקו עננא יקרא בחד לירחא דאב וחמון כל כנישתא משה נחית מן טוורא מנוי בזיעין והוי בכי ואמר ווי לי עלך אהרן אחי עמוד צלותהון דישראל אוף הינון בכון ית אהרן תלתין יומין גוברייא ונשיא דישראל