The Comprehensive Aramaic Lexicon

2:01	ולנעמי אשתמודע לגברה גבר גיבר תקיף /מזרעוי#1#/ מן ייחוס אלימל[ך] ושמיה בעז:
2:02	ואמרת רות מואביתא לות נעמי אזיל כען בחקל[א] ואכנוש בשובלן בתר דאשכח רחמין בעינוי ואמרת לה אזילי ברתי:
2:03	ואזלת ועלת וכנשת בחקלא בתר חצדיא/חצודיא#1#/ ואורע אורעהא אחסנת חקלא דהוה לבועז דמן ייחוס אלימלך:
2:04	והא בעז אתא מבית לחם ואמר לחצודיא יהא מימרא דייי בסעדכון ואמרו יברכינך ייי:
2:05	ואמר בעז לעולימיה דמ<מ>ני רב על חצודיא לאידין אומא ריבא היא/הדא#1##2#/:
2:06	ואתב עולימא דאתמני רב על חצודיא ואמר ריבא מן עמא דמוא[ב] דתבת ואתגיירת עם נעמי מחקל מואב:
2:07	ואמר[ת] אצבור כען ואכנוש שובלין באולמיא מה דמשתאר /על אפי ארעא#1#/ בתר חצודיא ואתת וקמת ואיתעכבת כאן מקדם צפרא עד כען פון זעיר דין דיתבא /בביתא#1##2#/ ציבחר:
2:08	ואמר בעז לות רות הלא קבילת מני ברתי לא תהכין למצבור שובלין בחק[ל] אחרן ואף לא תעיברי מכא למהך לאומא אחריתי והכא תיתוספין עם עולמתיי:
2:09	תהא מסתכלא בחקל[א] די יחצדון תמן ותהכי בתריהון הלא פקידי[ת] ית עולימיא בדיל דלא יקרבון ביך לביש ובעידן דאת צחיא למוי אזילי למניא ותהא שתיא מן מוי דיימלון עולימיא:
2:10	ונפלת על אפהא וסגידת על ארעא ואמרת ליה מא דין אשכחית רחמין בעינ[ך] לאישתמודעתני ואנא מעמא נכראה מבנתהון דמואב דלא אידכי למיעל בכנישת[א] דייי:
2:11	ואתיב בעז ואמר לה איתחואה איתחוי לי על מימר חכימי[א] דכד גזר ייי עליהון/על נוקביהון#2#/ לא גזר אילהן על גובריא ואיתאמר עלי בנבוא[ה] דעתידין למיפק מניך מלכין ונביאין בגין טיבותא דעבדת עם חמותך /דפרנסת יתה#1##2#/ בתר דמית בעליך דשבקת דחלתך ועמך /ובת אביך ואמך#1##2#/ וארע ילדותך ואזלת לאיתגיירא ולמיתב בין עם דלא אישתמודע לך מאיתמלי ומדקמוהי:
2:12	יגמול ייי ליך גמול טב בעלמ[א] הדין על עובדייך טב ויהי אגריך שלימא לעלמא דאתי מן קדם ייי אלה[א] דישר[אל] דאתת לאתגיירא ולאיתחסאה תחות טלל שכינת יקריה ובי היא זכותא תשתזבין מן דין גיהינם למהוי /חולקיך#1##2#/ עם שׂרה רבקה רחל ולאה:
2:13	ואמרת אשכחית רחמין קדמ[ך] ריבוני ארום ניחמתני /לאכשרותני#1##2#/ למידכי בקהלא דייי וארום מללתא תנחומין על ליב אמתך דאבטחתני למיחסן לעלמא דאתי הי כצדקותא ואנא לית לי זכו למיהוי חולקי לעלמא דאתי אפילו עם חדא מן אמהתך:

2:14	ואמר לה בעז לעידן סעודתא קרובי הלכא/הכא#1#/ ותיכול מן לחמא וטמישי סעדיך בתבשילא דאתבשל בחלא ויתיבת בסטר חצודיא ואושיט לה קמח קלי ואכלת ושׂבעת ושיירת:

2:15	וקמת למצבר שובלין ופקד בועז ית עולימוי למימ[ר] אף ביני אולמיא תהי צבירא ולא תכספונה:
2:16	ואף מיתר תתרון לה מן {ע}<נ>תריא ותשבקו[ן] למהוי צברא ולא תנזפון בה:
2:17	וצברת שובלין בחקלא עד רמשא ודשת ית שובלין וצברת והות שיעוריהון כתלת סאין שׂערין:
2:18	וסוברת ועלת לקרתא וחמת/וחזת#2#/ חמותה ית מה דכנשת ואפקת מן תרמילא ויהבת לה ית מזונא דשיירת לה משבעה:
2:19	ואמרת לה חמותה לאן צברת יומא דין ולאן אישתדלת למיעבד עמיה יהא גברא דאשתמודע לך מברך וחויאת לחמות[ה] ית דאשתדלא למעב[ד] עמיה ואמרת שום גברא רבא דאשתדלית עמיה יומא דין מתקרי בעז:
2:20	ואמרת נעמי לכלתה בריך/מברך#2#/ הוא מפום קודש[א] דייי דלא שבק טיבותי[ה] עם חייא ועם מתיא ואמרת לה נעמי קריב לנא גברא מפרקנא הוא:
2:21	ואמרת רות מואביתא אף ארום אמר לי עם ריביא דילי תיתוספין עד זמן דכי ישיצון ית כל חצדיא דילי:
2:22	ואמרת נעמי לות רות כלתה שפיר ברתי ארום תפקין עם עולימתוי ולא יערעון יתיך בחקל אוחרן:
2:23	ואידבקת בעולימתוי דבעז /למלקט#1#/ עד דשיצי חצד שׂערין וחצד חנטין ויתיבת עם חמתה: