The Comprehensive Aramaic Lexicon

1 17:01	והוה כד יתיב דוד בביתיה ואמר דוד לנתן נביא הא אנא יתיב בביתא דמטלל בכיורי ארזייה וארון קיימא דייי שרי במשכנא בגוא יריעתא:
1 17:02	ואמר נתן לדוד כל מה די בלבך עביד ארום מימרא דייי בסעדך:
1 17:03	והוה בליליא ההוא והוה פתגם נבואה מן קדם ייי עם נתן למימר:
1 17:04	איזיל ותימר לות דוד עבדי כדנן אמר ייי לא את תבנה קדמי ביתא לאשראה שכנתי ביה
1 17:05	ארום לא אשריתי שכנתי בביתא למן יומא די אסיקית עמי ית ישר<אל> ממצרים עד יומא הדין והויתי משרי שכנתי ממשכן זמנא לנוב ומנוב לשילה ומשילה למשכן גבעו׳>:
1 17:06	בכל אתר דאשריתי שכנתי בכל מה דמהלכא שכנתי בבני ישראל האפשר דמללא מלילית עם חד מן נגודיא דישר<אל> די פקידית לפרנסא ית עמי למימר למה לא בניתון קדמי ביתא דמטלל בציורי ארזיא:
1 17:07	וכדון כדנן תימר לעבדי לדוד כדנן אמר ייי "צבאות" אנא דברתך מן דירא מן בתר ענא למהוי מלכא על עמי ישר׳:
1 17:08	והוה מימרי בסעדך בכל אתר דהליכתא ושיציתי ית כל בעלי דבבך מן קדמך ועבדית לך שום טב כשום אבהת עלמא רברבייה דהוון בארע׳:
1 17:09	ואשוי אתר מתקן לעמי ואקיימנון וישרון באתרהון ולא יזועון תוב ולא יוספון בני רשעא למלעי יתהון כמה דסגיפונון בקדמיתא:
1 17:10	ולמן יומיא דפקידית נגודיא על עמי ישר׳ ותברית ית כל בעלי דבבך וחויתי לך ארום מלכו יקיים לך ייי:
1 17:11	ויהא ארום ישלמון יומיך למהך עם אבהתך ואקים ית בנך בתרך בר דתוליד ואתקין ית מלכותיה:
1 17:12	הוא יבני לי בית מקדשא לשמי ואתקין ית כורסי מלכותיה עד עלמא:
1 17:13	אנא אחבב יתיה כאבא לבריה והוא יהא חביב קדמי כברא לאבא וטובי לא אעדי מניה היכמה דעדיתי מן שאול דהוה מליך מן קדמך:
1 17:14	ואקיימניה מהימן בעמי בבית מקדשי ובמל{ו}כ<ו>תי עד עלמא וכורסי מלכותיה יהא מתקן עד עלמא:
1 17:15	הי ככל פתגמיא האלין והי ככל נבואתא הדא מליל נתן עם דויד:

1 17:16	ואתא מלכא דוד ואשתהי בצלותא קד׳ ה׳ ואמר לית אנא כמסת ה׳ אלהים ומן ביתי אמטיתני עד הלכא למחסן מלכותא:

1 17:17	והות קלילא דא קדמך אלהים ומלילתא על בית עבדך לעלמא דאתי ואחזייתני למקם בסדר גבריא ה׳ אלהים:
1 17:18	מה יוסיף תוב דוד למלל׳ קדמך ואת עבדתא בעותא דעבדך ליקרא יתיה ואנת ית עבדך ידעתא:
1 17:19	ה׳ בגין עבדך וכרעותך עבדתא ית כל רבותא הדא להודעא ית עבדך ית כל רברבתא:
1 17:20	ה׳ לית דכוותך ולית אלה בר מנך בכל די שמענא ואמרו קדמנא:
1 17:21	ומן כעמך ישראל עמא יחידאי ובחיר בארעא דאתגלי מלאך שליח מן קדם ה׳ למפרק ליה עם ולשואה ליה שום ולמעבד להון רברבן וחסינן לתרכא מן קדם עמך דפרקתא ממצרים עממיא:
1 17:22	ואתקינתא ית עמך ישראל לך לעם עד עלמא ואת הויתא להון לאלה:
1 17:23	וכדון ה׳ פתגמא די מלילתא על עבדך ועל ביתיה יהא מהימן עד עלמא ועבד היכמה דמלילתא:
1 17:24	ויהא מהימן ויתרבי שמך עד עלמא ה׳ מרי חילוותא ה׳ אלהא דישראל אלהא לישראל ובית דוד עבדך יהא מתקן קדמך:
1 17:25	את ה׳ חויתא לעבדך למימר מלכו אקיים לך בגין כן אשכח עבדך פתחא דפומא לצלאה קדמך:
1 17:26	וכדון ה׳ את הוא אלהא דמלילתא על עבדך ית טבתא הדא:
1 17:27	וכדון שריתא לברכא ית בית עבדך למהוי קיים לעלמא קדמך ארום את ה׳ בריכתא ומברך יהי לעלמא: