The Comprehensive Aramaic Lexicon

31:01	ושמע ית מלוי/מל^י^הון#2#/ דבנוי דלבן למימר נסב יעקב ית כל מה \דאבונן ומן דאבונן קנה ית /דאית לאבונן ומן {מן} <מה> דאית לאבונן תקף ית#2#/ \כל נכסיא האלין /איקרא הדין#2#/:
31:02	וחמא יעקב ית סבר אפוי דלבן והא לית אינון \שיפין לקבליה /שווין לקובליה#2#/ לא הך דאתמל ולא היך דקדמוי:
31:03	ואמר ייי ליעקב חזור לארע אבהתך לתלדוותך ואהוי בממרי עמך/בסעדך#2#/:
31:04	ושלח יעקב וקרא לרחל וללאה לאפי ברא לוות ענה:
31:05	ואמר להון חמה אנה ית סבר אפוי דאבוכון והא לית \אנון שפין לקבלי /אנין שווין לקובלי#2#/ לא היך דאתמל ולא היך דקדמוי ומימר אלהה דאבה הווה בסעדי/גבי#2#/:
31:06	ידעתן/חכמתון#2#/ ארום בכל חיילי פלחית קדם אבוכון:
31:07	\ואבוכון שקר בי ושלחף ית אגרי עשרה /ואבוכן שקר בי ופרג אבוכן ית אגרי דנה עשרה#2#/ זמנין ולא \יהב ייי רשו{י} למבאשא לי /שבק יתיה מימריה דייי למבאשה לי#2#/:
31:08	אן/אם#2#/ כדין הוה אמר קרחין/קרוחין#2#/ יהוי אגריך הוות ילדה כל ענה <٠٠٠ּ> נמרין יהווי אגרך הוות ילדה כל ענה נמרין:
31:09	ורוקן ייי ית נכסוי דאבוכון ויה<<ב>> לי:
31:10	והוה \בשעתא דאת<<י>>חמת ענא /בשעת יחמות ענה#2#/ ונטל<<ת>> עייני וחמת \בחלמא והא גדיא דסלקין /בחזוי והא תישיא דסל׳#2#/ על ענא קרוחין נמורין ומקדקדין:
31:11	ואמר לי מלאכא דייי בחלמא \יעקב ואמר הא אנא /ענה יעקוב ואמ׳ בלשון קודשא ואמר הנני#2#/:
31:12	ואמר טל/טול#2#/ כען עיינך וחמי כל גדיא/דכרייא#2#/ דסלקין על /כל#2#/ ענה קרוחין נמורין ומקדקדין ארום גלי קדמיי ית כל מה דלבן עבד לך:
31:13	אנה הוא אלהה \דאתגלית עלך /דאיתגליית עליך#2#/ בבית אל די רבית תמן קיימא די נדרת לי תמן נדר/פירו׳ דנדר#2#/ כדון/כדו#2#/ קום פוק מן ארעא הדא וחזור לארעא תלדוותך:

31:14	וענה רחל ולאה ואמרין לה הא עד כדון אית לנא חלק/חולק#2#/ ואחסנא בביתא דאבונן:

31:15	הלא כאלו נכריין אתחשבנן ליה ארום זבן יתן ואכל לחוד מיכל ית \כסף זבנן /דמי זבינתנא#2#/:
31:16	ארום כל נכסיא/עותרא#2#/ די אפיק ייי מאבונן דידן \אינון ודבנן /הוא וליבנינן#2#/ וכדון/וכדו#2#/ מה די אמר ייי לך עבד:
31:17	וקם יעקב \וטען ית בנוי /ונטל אנשוי#2#/ וית נשוי על גמליה:
31:18	<٠٠٠ּ> {את׳ כל בעירא} ית כל בעירא וית כל \ממוניה די קנה נכסוי וקניינוי די קנה /סגולה די סגל נכסי קנינוי די סגל#2#/ בפדן ארם למיזל/למיעול#2#/ לוות יצח<<ק>> אבוהי לארעא/לארע#2#/ דכנען:
31:19	ולבן אזל למגזז/למיגז#2#/ ית ענה וגנבת רחל ית צלמייה/צלמי טעוותא#2#/ די לאבוה:
31:20	וגנב יעקב ית דעתא דלבן ארמאה על דלא תני לה ארום ערק הוא:
31:21	וערק הוא וכל מה די/דאית#2#/ לה וקם ועבר ית נהרא ושוי ית אפוי לטור גלעדה:
31:22	והוה כיון דאזלו רעוי דלבן למשקיה ענה מן בארה ולא יכלו ואמתינו תרין תלתא יומין סברין דלמה דהיא טייפה ולא טפת בכדן אתני ללבן ביומא תליתייא ארום ערק יעקב:
31:23	ודבר את אחוי עמיה ורדף בתרי{ת}<ה> ארח מהלך שבעה יומין וארע יתיה בטור גלעדה:
31:24	ואתגלי ייי על לבן ארמאה בחלמא בלליא ואמר לה אזדהר לך לא תמלל עם יעקב מן טב עד ביש:
31:25	וערע/וארע#2#/ לבן ית יעקב ויעקב פרס ית משכניה בטורא/בטור#2#/ ולבן אשרי ית אחוי בטורא {ולבן אשרי ית אחוי בטורא} גלעדה:
31:26	ואמר לבן ליעקב מה עבדת וגנבת ית דעתי:
31:27	ולא תנית לי אילו תנית לי שלחת יתך בחדון בשירין בתופין ובכינרין:
31:28	ולא שבקתי יתי למנשקיה לבני ולבנתי כדון/כדו#2#/ אסכלת \ית מה/במה#2#/ דעבדת:
31:29	אית עמי/לי#2#/ חיל ואוכלסין סגין/סגיא#2#/ למבאשא \לכון ואלה /עמכון ואלהא#2#/ דאבוכון ברמשא אמר לי למימר אזדהר לך \מן למללה /דלא תמלל#2#/ עם יעקב מן טב ועד ביש:
31:30	וכדון/וכדו#2#/ מיזל אזלת ארום \מתחמדה אתחמדת לבייתיה /ומתכנשה תתכניש לב׳#2#/ דאבוך למה /כען#2#/ גנבת ית דחלתי {{٠٠٠٠٠٠}}/צלמי טעוותי#2#/:
31:31	וענה יעקב ואמר ללבן ארום דחלת ארום אמרת לא תגזול ית בנתך מן לוותי:
31:32	\גב מן /עם כל מן#2#/ די תשכח ית {{טעותך ימות}} \קביל אחינן חכם /קדם אחיך חכים#2#/ לך מה עמי/דאית גבי מן דידך#2#/ וסב לך ולא ידע יעק<<ב>> ארום רחל גנבת יתהון:
31:33	ועל לבן במשכנ<<א>> דיעקב ובמשכנא דלאה ובמשכנא דתרתין לחינת<<א>> ולא אשכח ונפק מן משכנא דלאה ועל למשכנא דרחל:
31:34	ורחל נסבת ית {{טעותא}} ושוית יתהון בעביטא דגמלא ויתבת עליהון ופשפש לבן ית כל משכנה ולא אשכח:
31:35	ואמרת לאבוה לא \יבאש באפוי דריבוני /יתקוף רוגזה דרבו׳#2#/ ארום \לא אכיל /לית אנה יכיל#2#/ למיקם מן קדמיך ארום ארח {ב}<כ>נשיא לי ופשפש לבן ית כל משכנא ולא אשכח ית צלמיה:
31:36	/ותקף רוגזה דיעקוב#2#/ ואדיין בלבן/עם לבן#2#/ וענה יעקב ואמר ללבן מה חובתי ומה סרחני ארום רדפת בתריי:
31:37	ארום פשפשת ית כל מניי מה אשכחת מן כל \מני ביתך שוי הכה לקבל אחי ואחיך ויוכיחן /מאני זינך שווי כען בין אחי ובין אחיך ויוכ׳#2#/ מן תרינן:
31:38	דנה עשרי<<ן>> שנין אנה עמך רחליך ועזיך לא אתכלו ואמריי/ואגר#2#/ דכרי ענך לא אכלית:
31:39	קטילא לא אייתית/איתת#2#/ לוותך כל חדא מנהון דהוות ערקה מן מניינה אנה הוינא משלם יתה מני את תבע יתה מה דהוון גנביא גנבין באיממא וחיות ברא מתכלא בליליא אנה הוינא משלם יתהון:
31:40	הוינא/הויתי#2#/ באיממא אכל יתי שרבא/שורבא#2#/ \וקלשא בלילי<<א>> /וקרושא בליל׳#2#/ ואתנדדת שנתי מן עייני:
31:41	דנה לי עשרים שנין בגו בייתך פלחית קדמך/גבך#2#/ ארבע עשרה שנין בתרתין בנתך/בנ{י}ת<י>יך#2#/ ושית שנין בענך ושלחפת/ופרגת#2#/ ית אגרי /דנה#2#/ עשרה זמנין:
31:42	אלולי אלהיה דאבא אלהא דאברהם ותקיפא/ותקופה#2#/ דיצחק הו{ת}<ה> לי/בסעדי#2#/ ארום כדון/כדו#2#/ ריקן שלחת יתי ית צערי וית \לוותי דידי גלי /קשיטות כף ידי גלי#2#/ קדם ייי \ואוכח ברמש<<א>> /והוכח יתה ברמ<ש>ה#2#/:
31:43	וענה לבן ואמר ליעקב בנתא בנתיי ובניא בניי וענה עניי וכל מה דאת חמי {לי הו} לי הוא ולבנתי מה אעביד לאלין יומא דן או לבניהון די ילדן/די ילידו#2#/^ילדו#2#^/:
31:44	וכדון אתא ונקיים/ונקיימה#2#/ קיים אנא ואת ויהוי לסימן/לסהדו#2#/ ביני ובינך:
31:45	ונסב יעקב אבן ואקם/ואקיים#2#/ יתה קיימא:
31:46	ואמר יעקב לאחוהי כנש{י}<ו> אבנין ונסבו אבנין ועבדו אוגר/איגר#2#/ ואכלו תמן על איגרא:
31:47	וקרא לה לבן \איגר שהדותא /אוגר סהיד#2#/ ויעקב קרא ליה בלשון בית קדשא גלעד:
31:48	ואמר לבן איגרא הדן סהד ביני ובינך יומא הדין בגין כדין/כן#2#/ קרא שמה גלעד:
31:49	וצפיתה די אמר יתגלי ייי וידון ביני ובינך ארום נטמר גבר מחבריה:
31:50	אין תצער ית בנתי ואין תסב נשין על בנתי לית גבר עמן חמי ייי הוא סהד ביני/בינינן#2#/ ובינך:
31:51	ואמר לבן ליעקב הא איגרא הדין והא קיימתא הדא די אקימית ביני ובינך:
31:52	סהד אגרא הדין וסהדא היא קיימתא הדה אן אנא לא אעבור ואייתי לוותך/עלייך#2#/ ית איגרא הדין <٠٠٠٠٠٠> וית קיימתא הדא למבאשא/לביש#2#/:
31:53	אלהא דאברהם ואלהא דנחור ידינון בינינן אלהה דאבוהון ואשתבע יעקב בתקיפה דאבוי דיצחק:
31:54	ונכס יעקב נכסין/נכיסה#2#/ בטורא וקרא לאחוי למיכל לחם/מזון#2#/ ואכלו לחם/מזון#2#/ ואביתו בטורא: