| ms01 pg016 sd2 ln06 | יומין, ביום תלתין שלח ליה, תא, הדר שלח |
| ms01 pg016 sd2 ln07 | ליה, דלא תיתי, מעיקרא מאי סבר, ולבסוף |
| ms01 pg016 sd2 ln08 | מאי סבר, מעיקרא סבר, "מקצת היום ככולו," |
| ms01 pg016 sd2 ln09 | ולבסוף סבר, לא אמרינן "מקצת היום ככולו", |
| ms01 pg016 sd2 ln10 | אתא, אמ׳ ליה, אמאי אתית, דשלח לי |
| ms01 pg016 sd2 ln11 | מר, תא, והא שלחי לך דלא תיתי, "זה" |
| ms01 pg016 sd2 ln12 | "ראיתי וזה לא ראיתי," |
| ms01 pg016 sd2 ln18 | והא כת׳, "לא מראש בסתר דברתי", ההוא ביומי דכלה, |
| ms01 pg016 sd2 ln19 | אלמא "נזיפה" דידהו תלתין, |
| ms01 pg016 sd2 ln20 | "נזיפת נשיא" שאני, "ונזיפה" דידן כמה, חד יומא, כי הא, דשמואל ומר עוקבא כי הוו יתבי גרסי, |
| ms01 pg016 sd2 ln21 | הוה יתיב מר עוקבא קמיה דשמואל "ברחוק ארבע אמות," כי הוו יתבי בדינא, הוה יתיב שמואל |
| ms01 pg016 sd2 ln22 | קמיה דמר עוקבא "ברחוק ארבע אמות," כי היכי |
| ms01 pg016 sd2 ln23 | דלשתמען מליה, הוה חאיקי ליה למר עוקבא דוכתא בצפתא ויתיב עלה, כי היכי דלא ליתבו בשוקה, כל יומא הוה מלוי ליה מר עוקבא לשמואל עד אשפיזיה, יומא חד איטריד בדינא, |
| ms01 pg016 sd2 ln24 | הוה קא אזיל שמואל בתריה בתריה, כי מטא ביתיה אמ׳, לאו נגהא לה לא שארית בתיגראי, ידע דנקיט מילתא |
| ms01 pg016 sd2 ln25 | בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה חד יומא, ההיא אתתא דהות יתבא בשבילא ופשיטא כרעה, |
| ms01 pg016 sd2 ln26 | הוה קא חליף ואזיל צורבא מרבנן, לא איכנעא מיקמיה, אמ׳, כמה חציפא הא איתתא, |
| ms01 pg016 sd2 ln27 | אתאי לקמיה דרב נחמן, אמ׳ לה, מי שמעת שמתא מפומיה, אמרה ליה, לא, אמר לה, אזיל נהיג נזיפותא |
| ms01 pg016 sd2 ln28 | בנפשיך חד יומא, רב זוטרא בר טוביה הוה פסיק סדרא קמיה דרב יהודה, מטא האי פיסוקא, "ואלה דברי" |
| ms01 pg016 sd2 ln29 | "דוד האחרונים", אמ׳ ליה, "אחרונים" מכלל דאיכא "ראשונים, ראשונים" מאי היא, שתיק, לא אמ׳ ליה ולא מידי, |
| ms01 pg016 sd2 ln30 | הדר אמ׳ ליה "אחרונים" מכלל דאיכא "ראשונים, ראשונים" מאי היא, אמ׳ ליה, מאי דעתיך, כל ־<דלא#30#> ידע לפרושיה |
| ms01 pg016 sd2 ln31 | דהאי קרא, לאו גברא רבה הוא, אידע דנקט מילתא בדעתיה, נהג נזיפותא בנפשיה חד יומא, ודאתן עלה |
| ms01 pg016 sd2 ln32 | מיהת "אחרונים," מכלל דאיכא "ראשונים, ראשונים" מאי היא, |
| ms01 pg016 sd2 ln46 | דכל כמה דהוה עירא "היאירי" קיים, הוה מתני להו לרבנן, כי |
| ms01 pg016 sd2 ln47 | נח נפשיה דעירא "היאירי", הוה דוד מתני להו איהו לרבנן, אמרי ליה לדוד, ליתיב מר "אכרים וכסתות," לא קביל |
| ms01 pg016 sd2 ln48 | עילויה, |
