| ms01 pg025 sd1 ln04 | גברא אגברא קא רמית, מר סבר פליגי, |
| ms01 pg025 sd1 ln05 | ומר סבר לא פליגי, |
| ms01 pg025 sd1 ln10 | אלמא מספיקא לא חילא עליה "נזירות", הכא נמאי מספיקא לא גמר ומקני, |
| ms01 pg025 sd1 ln14 | בר בינתוס נפקו עליה תרי סהדי ואסהידו ביה, חד אמר, קמאי דידי |
| ms01 pg025 sd1 ln15 | אוזיף ברביתא, וחד אמ׳, לדידי אוזיף |
| ms01 pg025 sd1 ln16 | ברביתא, פסליה רבא לבר בינתוס, |
|
| ms01 pg025 sd1 ln21 | ההוא טבחא דינפק |
|
| ms01 pg025 sd1 ln22 | טריפתא מתותי ידיה, שמתיה רב נחמן |
| ms01 pg025 sd1 ln23 | ועבריה, אזל רבי מזייה ורבי טופריה, סבר רב |
| ms01 pg025 sd1 ln24 | נחמן לאכשוריה, אמ׳ ליה רבא, האי ערומי |
| ms01 pg025 sd1 ln25 | קא מיערם, אלא מאי תקנתיה, ליעביד כרב אידי בר אבין, |
| ms01 pg025 sd1 ln31 | הכא תרגימו, אי תקדמיה יונך |
| ms01 pg025 sd1 ln32 | ליון, רב בר הושעיה אמ׳, ארא, למאן |
| ms01 pg025 sd1 ln33 | דאמ׳, אי תקדמיה יוניך ליון, מאי טעמא לא אמר, |
| ms01 pg025 sd1 ln34 | ארא, "מפני דרכי שלום" הוא, |
| ms01 pg025 sd1 ln35 | אלא למאן דאמ׳, ־<ארא#10#>, מאי טעמא לא אמ׳, אי |
| ms01 pg025 sd1 ln36 | תקדמיה יוניך ליון, האי "משחק" |
| ms01 pg025 sd1 ln37 | "בקוביא" הוא, |
| ms01 pg025 sd1 ln38 | וצריכא, אי אשמעינן תנא "תולה בדעת יונו," דאמר |
| ms01 pg025 sd1 ln39 | דידי קלילא טפי, "אבל תולה בדעת עצמו" לא, דאמר, מאן אימא, ואי אשמעינן תנא "תולה בדעת עצמו" דאמר, בנקאשא תליא מילתא, ואנא ידענא לנקושי טפי, התם הוא דלא גמר ומקני, דאמר, |
| ms01 pg025 sd2 ln01 | אנא קים לי בנפשאי דידענא טפי, "אבל תולה בדעת יונו" |
| ms01 pg025 sd2 ln02 | אימא לא, מימר אמר, מי יאמר דלאו דידיה אזלא טפי וגמר ומקני, ואי אשמע̇ו̇נן "תולה בדעת יונו" |
| ms01 pg025 sd2 ln03 | התם הוא דלא גמר ומקני, דבינקאשא תליא מילתא ואנא |
| ms01 pg025 sd2 ln04 | נקישנא טפי, "אבל תולה בדעת עצמו" |
| ms01 pg025 sd2 ln05 | דבאצלחתא תליא מילתא מימר אמר, "מי יאמר" וגמר ומקני, צריכא, |
| ms01 pg025 sd2 ln10 | דאפלו "בחנם" נמי לא עבדו, |
| ms01 pg025 sd2 ln13 | דאפלו "לגוי" נמי לא מוזפי, |
| ms01 pg025 sd2 ln17 | דאפלו "במדבר" נמי לא עבדי, |
| ms01 pg025 sd2 ln24 | קתאני מיהת "בהמה", בשלאמא למאן, |
| ms01 pg025 sd2 ln25 | דאמ׳, אי תקדמיה יוניך ליון, הינו טעמא דמשכחת |
| ms01 pg025 sd2 ln26 | לה "בבהמה וחיה" אלא למאן דאמ׳, ארא, ארא, "בהמה" בת הכי |
| ms01 pg025 sd2 ln27 | היא, אין, והיכי משכחת לה, "בשור הבר", |
