| 70.011.0:3114 | גיתא{פ}<נ>י הוה קארו "וסעדו לבכם ואחר תעברו" ,,, |
| 70.011.0:3115 | והוה משתבשין טובא "עמי הארץ" באילין מילי "בההוא" |
| 70.011.0:3116 | "זמן", וכד הוו חאזו "דסופרים" קא עבדין להון להני ווי, ולא קרו להון אלא אמרין |
| 70.011.0:3117 | "אחר תעבורו" ,,, הוה קארו להון לאילין מילי "עיטור" |
| 70.011.0:3118 | "סופ׳", ואתא ר׳ יצחק ואמר להון "דקבלה" אינון הכין "הלכה למשה מסיני", "ועד דורות" |
| 70.011.0:3119 | "קרובים" להשתא הוה משתבשין "בפסוק לא ישמע ע׳ פיך", וקארו "ולא ישמע, וסופרין" |
| 70.011.0:3120 | מגמרין דלא למיקרי בוו, הכין פירושא דהא שמעתא, |
| 70.011.0:3121 | ודשא׳, על מאי דכתבנא לכון "בתשובות" דשאילתכון וכולהי הני |
| 70.011.0:3122 | בריאתא לא איקבען למיגרסינהי כולי עלמא, כי דאיקבען בריאתא |
| 70.011.0:3123 | דר׳ חייא ודר׳ אושעיא, ולא אמרינן בהו תנו רבנן אלא תניא ותנא, ולאו תוספתא |
| 70.011.0:3124 | ר׳ חייא תרצה, ועלה אמרי תניא, וממנה מקשינן והתניא, וכל דתניא כואתיה ,,, |
| 70.011.0:3125 | מה "הפרש" בין האיי תניא להנך דלא |
| 70.011.0:3126 | איקבען למיגרסאנון כולי עלמא "ילמד׳ אדונ׳" ,,, |
| 70.011.0:3129 | "אבל דברים שאינן במשנתנו" לא אמרינן בהו תנן, "שלא אנו שנינום אלא חיצונות הן", ומשום הכי מיקריאן בריאתא, |
| 70.011.0:3130 | ומאי דאיתיה בדבי ר׳ חייא ור׳ הושעיה "בלבד" אמרינן ביה תנו רבנן, |
| 70.011.0:3131 | דרבנן תניוה, אבל בריאתא דזוד מן הני דלאו הני רבנן תנונין, אלא תנאיי בעלמא |
| 70.011.0:3132 | תנונין, לא אמרינן בהו תנו רבנן אלא תניא ותונא "לשם סתם", הילכך תניא סתם |
| 70.011.0:3133 | הוא, ומיתמר על כל מילתא דתניא, בין אנן תנינה ובין רבנן תניוה, ובין שאר |
| 70.011.0:3134 | תנאיי תניוה, |
| 70.011.0:3135 | ודשאל׳, "ספרו שלאדם הראשון" מאי אית ביה, אנחנא לא חזי |
| 70.011.0:4101 | לנא "מעולם" ולא שכיח השתא כל עיקר ,,, אלא מהוייא |
| 70.011.0:4102 | מילתא דאית ביה "פירוש הדורות וחכמיהן", מדקאמי׳ ליה ישמעאל ירחינאה |
| 70.011.0:4103 | לרבי, לדילי חזי לי "ספרו שלאדם הראשון" ומפרש ביה הכי, |
| 70.011.0:4107 | דמן שמיא יזכון יתנא ויתכון וית כל ישראל לאסוקי שמעתא |
| 70.011.0:4108 | אליבא דהיל׳ |
| 70.011.0:4129 | "הטפיח הזה האמור כאן הוא כלי שנעשה מן הוצי דקל בלשון ישמעאלים קיר", |
| 70.011.0:4130 | "והכלי הזה קורין אותן בארמי" בט{ו}<י>תא, |
| 70.011.0:4135 | "הים הזה שפירשוהו בתלמוד" טלפחא הוא |
| 70.011.0:5101 | "דבר שמכביד את הבד, ויש מקומות הרבה שלוקחין טיט לרוב ועושין אותו עגול", |
| 70.011.0:5102 | "כמו עדשה שכיבדו בו את הבד וקוראין אותו בלשון ישמעאלים חגג, ויש מקומות" |
| 70.011.0:5103 | "שקוראין אותה בלשון ישמעאלי אלעדסה, וממל שפירשוה אנשי תלמוד" מפרכתא |
| 70.011.0:5104 | "הוא כלי חרש או אבן ונקרא בלשון ישמעאלים תגאר ומפארג", |
| 70.011.0:5106 | ובר מהויניאתא "זה שקוראין אותו בלשון ישמעאלים גזיר ויש" |
| 70.011.0:5107 | "אומ׳ דליל", |
| 70.011.0:5108 | אילין מקצת שאילאתא דשדר מר רב נסים חברא חכימא |
| 70.011.0:5109 | נהירא בריה דמר רב יעקב ראש כלה קדיש נפקן לקדמנא "וכול׳", |
| 70.011.0:5110 | "ששאלת," הא דאמ׳ עולא, "עמוד ברשות הרבים וכול׳", |
| 70.011.0:5111 | וששאלת, איתתא דהימנה "בעלה" על כל דמתיחד |
| 70.011.0:5112 | עליה דשא דביתיה, "ופיצה אותה משבועה ומחרם" על כל ניכסי |
| 70.011.0:5113 | דאית ליה, והימנה עליה ועל ירתיה בתריה, כדאמרה, דכל ניכסי דביתי יהבינון |
| 70.011.0:5114 | לי "בעלי מתנה" מהימנא, או כיון "דידוע" דאית ליה ניכסי בביתיה, ואית שהדי דשבק |
| 70.011.0:5115 | גבה מאני ודהבא לא מהימנא, ואמרינן לה, לא הימניך, אלא דלא יימרון ליך, אטמרת |
| 70.011.0:5116 | ניכסי או אית גבך טפי מהאי, דאו "במתנה" יהבינון ליך, הוה כאתיב דיהבת ליך |
| 70.011.0:5117 | "במתנה" כל מאי דמיתי{תר}<חד>א עליה דשא דביתיך, או דילמא כיון דכתב לה מהימנת |
| 70.011.0:5118 | "בדיבוריך", כתרין שהדי על כל ניכסי דילי, מהימנא ושקלא להון לכולהון, ילף מרנא, |
| 70.011.0:5119 | הכין חזינא, דכיון "דנאמנות" דהימנה "בעלה" מחייבין בה "יורשין", ולית להון לשנויה, |
| 70.011.0:5120 | ולית להון לאפוקי מידה מדעם דאמרה יהביה לי "במתנה", |
| 70.011.0:5122 | ודאי להנפוקי מן ידיהון "דיורשים" מידעם דלא |
| 70.011.0:5123 | מיתחד עליה בבא דביתיה לית לה, ודאמרת דידיע דאית ליה נכסי בביתיה, או |
| 70.011.0:5124 | מיגליא עלה מילתא דשיקרא, ודאי מיתרעא "נאמנות" דהימנה, אבל מילי דעלמא לא |
| 70.011.0:5125 | מרעי לה "לנאמנות" דילה בכל מאי דמיתחיד עליה דשא דההוא ביתא, או הות |
